תקון רביעאה - נפיק שערא וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא - הוד והדר לבשת
האדרא רבא · הוד והדר לבשת - סוד תיקון רביעאה דדיקנא דזעיר אנפין · מאמר 35 · פיסקה 1 · דף קמ ע"ב
לשון הזוהר
תִּקּוּנָא רְבִיעָאָה נָפִיק שַׂעֲרָא, וְאִתְתָּקַּן, וְסָלִיק וְחָפֵּי בְּעִלְעוֹי, בְּתִקְרוּבְתָּא דְּבוּסְמָא. הַאי תִּקּוּנָא יָאֶה וְשַׁפִּירָא, לְאִתְחַזְיָא ׳הוֹד וְהָדָר׳ הוּא (ס"א הוד עלאה). וְתַנְיָא, הוֹד עִלָּאָה, נָפִיק וְאִתְעַטָּר וְנָגִיד לְאִתְאַחֲדָא (ס"א ליאה דעלעין) בְּעִלְעוֹי, וְאִתְקְרֵי הוֹד זָקָן. וּמֵהַאי ׳הוֹד וְהָדָר׳, תַּלְיָין אִלֵּין לְבוּשֵׁי, דְּאִתְלָבַּשׁ בְּהוּ, וְאִינּוּן פּוּרְפִּירָא יַקִּירָא דְּמַלְכָּא. דִּכְתִּיב, ׳הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׳ (תהילים קד, א) - תִּקּוּנִין דְּאִתְלָבַּשׁ בְּהוּ, וְאִתְתָּקַּן בְּהַאי דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם, יַתִּיר מִכָּל דִּיוּקְנִין.
תרגום
תִּקּוּנָא הָרְבִיעִי, יוֹצֵא שֵׂעָר, וּמִתְתַּקֵּן, וְעוֹלֶה וּמְכַסֶּה בִּלְחָיָיו, בְּקִרְבַת בֹּשֶׂם. תִּקּוּנָא זֶה נָאֶה וְיָפֶה, לְהֵרָאוֹת ׳הוֹד וְהָדָר׳ הוּא (הוֹד עֶלְיוֹן). וְשָׁנִינוּ, הוֹד עֶלְיוֹן, יוֹצֵא וּמִתְעַטֵּר וְנִמְשָׁךְ לְהִתְאַחֵז (בִּלְחָיֵי הַלְּחָיַיִם) בִּלְחָיָיו, וְנִקְרָא הוֹד זָקָן. וּמֵהוֹד וְהָדָר זֶה, תְּלוּיִים לְבוּשִׁים אֵלֶּה, שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בָּהֶם, וְהֵם אַרְגָּמָן יְקַר הַמֶּלֶךְ. שֶׁכָּתוּב, ׳הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׳ (תהילים קד, א) - תִּקּוּנִים שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בָּהֶם, וּמִתְתַּקֵּן בִּדְמוּת אָדָם זֹאת, יוֹתֵר מִכָּל הַדְּמֻיּוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תקונא רביעאה נפיק שערא, ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי, בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא, לאתחזיא ׳הוד והדר׳ הוא (ס"א הוד עלאה). ותניא, הוד עלאה, נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי, ואתקרי הוד זקן. ומהאי ׳הוד והדר׳, תליין אלין לבושי, דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא. דכתיב, ׳הוד והדר לבשת׳ (תהילים קד, א) - תקונין דאתלבש בהו, ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.
התרגום: תקונא הרביעי, יוצא שער, ומתתקן, ועולה ומכסה בלחייו, בקרבת בשם. תקונא זה נאה ויפה, להראות ׳הוד והדר׳ הוא (הוד עליון). ושנינו, הוד עליון, יוצא ומתעטר ונמשך להתאחז (בלחיי הלחיים) בלחייו, ונקרא הוד זקן. ומהוד והדר זה, תלויים לבושים אלה, שמתלבש בהם, והם ארגמן יקר המלך. שכתוב, ׳הוד והדר לבשת׳ (תהילים קד, א) - תקונים שמתלבש בהם, ומתתקן בדמות אדם זאת, יותר מכל הדמיות.
מן המפרשים
אור יקר: והוא אתר קשיא לאעברא שסוף סוף יש בו דין ומוחל עון שאינו חמור כפשע, אבל על פשע אינו מוחל ומדקדק עליו שאין רחמיו רוחצים פגם הנעשה על ידי הפשע, והטעם השני אינו מצד עצמן של מדה אלא מצד המדות המתלוות אליה, כי באריך כתיב נושא עון…
הסולם: תקונא רביעאה וכו׳ : התקון הרביעי. השערות יוצאות ומתתקנות, ועולות ומכסות על לחייו, במנחת הבושם. התקון הזה נאה ויפה למראה, הוד והדר הוא. ולמדנו, הוד העליון יוצא ומתעטר ונמשך להתאחז בלחייו, ונקרא הוד זקן. ומההוד וההדר הזה תלוים…