רבי אבא: כד תקונא דא מתתקן כגבר תקיף שפיר - גדול אדונינו ורב כח
האדרא רבא · גדול אדונינו ורב כח - סוד תיקון תנינא דדיקנא דזעיר אנפין ורב חסד · מאמר 34 · פיסקה 2 · דף קמ ע"ב
לשון הזוהר
קוּם רִבִּי אַבָּא. קָם רִבִּי אַבָּא, פָּתַח וְאָמַר, כַּד תִּקּוּנָא דְּדִיקְנָא דָּא מִתְתָּקַּן בְּתִקּוּנָא דְּמַלְכָּא, (ס"א בתיקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי), כְּגִבָּר תַּקִּיף שַׁפִּיר לְמֵחזֵי, רַב וְשָׁלִיט, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ׳ (תהילים קמז, ה). וְכַד אִתְבְּסָם בְּתִקּוּנָא דִּיקְנָא יַקִּירָא קַדִּישָׁא, וְיִשְׁגַּח בֵּיהּ, אִקְרֵי בִּנְהִירוּ דִּילֵיהּ, אֵל רַחוּם וְגוֹ'. וְהַאי תִּקּוּנָא תִּנְיָינָא אִתְתָּקַּן, כַּד נָהִיר בִּנְהִירוּ דְּעַתִּיק יוֹמִין, אִקְרֵי רַב חֶסֶד. וְכַד מִסְתַּכְּלֵי דָּא בְּדָא, אִתְקְרֵי בְּתִקּוּנָא אַחֲרָא וְאֱמֶת. דְּהָא נְהִירוּ אַנְפֵּיה. (ס"א דא נהירו דאנפין) וְתָאנָא, ׳נוֹשֵׂא עָוֹן׳ אִתְקְרֵי דָּא תִּקּוּנָא תִּנְיָינָא, כְּגַוְונָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא. אֲבָל מִשּׁוּם הַהוּא אוֹרְחָא דְּנָפִיק, בְּתִקּוּנָא תְּלִיתָאָה תְּחוֹת תְּרֵין נוּקְבִין דְּחוֹטָמָא, וְשַׂעֲרִין תַּקִּיפִין זְעִירִין מַלְיָין לְהַהוּא אוֹרְחָא. לָא אִתְקְרוּן הָכָא ׳נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע׳ - וְאִתְקְיָימוּ בְּאֲתָר אַחֲרָא.
תרגום
קוּם רַבִּי אַבָּא. קָם רַבִּי אַבָּא, פָּתַח וְאָמַר, כְּשֶׁתִּקּוּנָא שֶׁל דִּיקְנָא זֶה מִתְתַּקֵּן בְּתִקּוּנָא שֶׁל הַמֶּלֶךְ, (בְּתִקּוּנֵי מְלָכִים) (כְּשֶׁתִּקּוּנָא זֶה מִתְתַּקֵּן בְּדִיקְנָא דְמַלְכָּא נִרְאֶה), כְּגִבּוֹר תַּקִּיף יָפֶה לְמַרְאֶה, גָּדוֹל וְשַׁלִּיט, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ׳ (תהילים קמז, ה). וּכְשֶׁמִּתְבַּסֵּם בְּתִקּוּנָא שֶׁל דִּיקְנָא הַיָּקָר הַקָּדוֹשׁ, וּמַשְׁגִּיחַ בּוֹ, נִקְרָא בְּהֶאָרָתוֹ אֵל רַחוּם וְגוֹ'. וְתִקּוּנָא הַשֵּׁנִי הַזֶּה מִתְתַּקֵּן, כְּשֶׁמֵּאִיר בַּהֲאָרָה שֶׁל עַתִּיק יוֹמִין, נִקְרָא רַב חֶסֶד. וּכְשֶׁמִּסְתַּכְּלִים זֶה בָּזֶה, נִקְרָא בְּתִקּוּנָא אַחֵר וֶאֱמֶת. שֶׁהֲרֵי הֶאָרַת פָּנָיו. (זוֹ הֶאָרַת הַפָּנִים) וְשָׁנִינוּ, ׳נוֹשֵׂא עָוֹן׳ נִקְרָא תִּקּוּנָא הַשֵּׁנִי הַזֶּה, כְּעֵין עַתִּיקָא קַדִּישָׁא. אֲבָל מִשּׁוּם אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ הַיּוֹצֵאת, בְּתִקּוּנָא הַשְּׁלִישִׁי תַּחַת שְׁנֵי נִקְבֵי הָאַף, וּשְׂעָרוֹת חֲזָקוֹת קְטַנּוֹת מְמַלְּאוֹת אֶת אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ, לֹא נִקְרָאִים כָּאן ׳נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע׳ (מיכה ז, יח) - וְנִתְקַיְּמוּ בְּמָקוֹם אַחֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קום רבי אבא. קם רבי אבא, פתח ואמר, כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא, (ס"א בתיקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי), כגבר תקיף שפיר למחזי, רב ושליט, הדא הוא דכתיב, ׳גדול אדונינו ורב כח׳ (תהילים קמז, ה). וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא, וישגח ביה, אקרי בנהירו דיליה, אל רחום וגו'. והאי תקונא תניינא אתתקן, כד נהיר בנהירו דעתיק יומין, אקרי רב חסד. וכד מסתכלי דא בדא, אתקרי בתקונא אחרא ואמת. דהא נהירו אנפיה. (ס"א דא נהירו דאנפין) ותאנא, ׳נושא עון׳ אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק, בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא. לא אתקרון הכא ׳נושא עון ועובר על פשע׳ - ואתקיימו באתר אחרא.
התרגום: קום רבי אבא. קם רבי אבא, פתח ואמר, כשתקונא של דיקנא זה מתתקן בתקונא של המלך, (בתקוני מלכים) (כשתקונא זה מתתקן בדיקנא דמלכא נראה), כגבור תקיף יפה למראה, גדול ושליט, זהו שכתוב, ׳גדול אדונינו ורב כח׳ (תהילים קמז, ה). וכשמתבסם בתקונא של דיקנא היקר הקדוש, ומשגיח בו, נקרא בהארתו אל רחום וגו'. ותקונא השני הזה מתתקן, כשמאיר בהארה של עתיק יומין, נקרא רב חסד. וכשמסתכלים זה בזה, נקרא בתקונא אחר ואמת. שהרי הארת פניו. (זו הארת הפנים) ושנינו, ׳נושא עון׳ נקרא תקונא השני הזה, כעין עתיקא קדישא. אבל משום אותה הדרך היוצאת, בתקונא השלישי תחת שני נקבי האף, ושערות חזקות קטנות ממלאות את אותה הדרך, לא נקראים כאן ׳נשא עון ועבר על פשע׳ (מיכה ז, יח) - ונתקימו במקום אחר.
מן המפרשים
הסולם: קום ר' אבא וכו׳: אר״ש לר״א, קום ר׳ אבא. קם ר׳ אבא. פתח ואמר, כשתקון זה מתתקן בתקון המלך, הוא כגבור אמיץ יפה מראה רב ושליט. ז"ש גדול אדוננו ורב כח . וכשנתבשם בתקון הדיקנא היקר הקדוש דא״א, ומסתכל בו, נקרא התקון הזה בהאור שלו, אל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: