ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 33: מן המצר קראתי יה - סוד תשעה תיקוני דיקנא בתהילת דוד ובארבעה מוחין › פיסקה 9 (קמ ע"א)

תקון קדמאה - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין נימין על נימין

האדרא רבא · מן המצר קראתי יה - סוד תשעה תיקוני דיקנא בתהילת דוד ובארבעה מוחין · מאמר 33 · פיסקה 9 · דף קמ ע"א

לשון הזוהר

תִּקּוּנָא קַדְמָאָה. מְתַּתְקָּן שַׂעֲרָא מֵעֵילָּא, וְנָפִיק מִקַּמֵּי פִּתְחָא דְּאוּדְנִין, מִתְּחוֹת קוֹצֵי דְּתַּלְיָין עַל אוּדְנִין, וְנַחְתִּין שַׂעְרֵי, נִימִין עַל נִימִין, עַד רֵישָׁא דְּפוּמָא. תָּאנָא, כָּל אִלֵּין נִימִין דִּבְדִיקְנָא, תַּקִּיפִין יַתִּיר מִכָּל נִימִין דְּקוֹצִין דְּשַׂעְרֵי דְּרֵישָׁא. וְשַׂעְרֵי דְּרֵישָׁא אֲרִיכִין (וכפיין), וְהָנֵי לָאו אֲרִיכִין, וְשַׂעְרֵי דְּרֵישָׁא, מִנְּהוֹן שְׁעִיעֵי, וּמִנְהוֹן קְשִׁישִׁין. וּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְמַשְּׁכָן שַׂעְרֵי חִוָּורֵי דְּעַתִּיק יוֹמִין, לְשַׂעְרֵי דִּזְעֵיר אַפִּין, כְּתִיב, ׳חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה׳ (משלי א, כ) - מַאי בַּחוּץ. בְּהַאי זְעֵיר אַפִּין, דְּמִתְחַבְּרַן תְּרֵי מוֹחֵי.

תרגום

תִּקּוּן רִאשׁוֹן. מִתְתַּקֵּן הַשֵּׂעָר מִלְמַעְלָה, וְיוֹצֵא לִפְנֵי פֶּתַח הָאָזְנַיִם, מִתַּחַת הַקְּוֻצּוֹת הַתְּלוּיוֹת עַל הָאָזְנַיִם, וְיוֹרְדוֹת הַשְּׂעָרוֹת, נִימִין עַל נִימִין, עַד רֹאשׁ הַפֶּה. שָׁנִינוּ, כָּל אֵלֶּה הַנִּימִין שֶׁבַּדִּיקְנָא, חֲזָקִים יוֹתֵר מִכָּל נִימִין שֶׁל קְוֻצּוֹת שֵׂעָר הָרֹאשׁ. וּשְׂעַר הָרֹאשׁ אָרֹךְ, וְאֵלֶּה אֵינָם אֲרֻכִּים. וּשְׂעַר הָרֹאשׁ, מִקְצָתוֹ חָלָק וּמִקְצָתוֹ קָשֶׁה. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּמְשָׁכוֹת שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת שֶׁל עַתִּיק יוֹמִין, לִשְׂעָרוֹת זְעֵיר אַנְפִּין, כָּתוּב, ׳חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה׳ (משלי א, כ) - מַהוּ בַּחוּץ. בְּזְעֵיר אַנְפִּין זֶה, שֶׁמִּתְחַבְּרִים בּוֹ שְׁנֵי מוֹחִין.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תקונא קדמאה. מתתקן שערא מעילא, ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי, נימין על נימין, עד רישא דפומא. תאנא, כל אלין נימין דבדיקנא, תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין, ושערי דרישא, מנהון שעיעי, ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין, לשערי דזעיר אפין, כתיב, ׳חכמות בחוץ תרנה׳ (משלי א, כ) - מאי בחוץ. בהאי זעיר אפין, דמתחברן תרי מוחי.

התרגום: תקון ראשון. מתתקן השער מלמעלה, ויוצא לפני פתח האזנים, מתחת הקוצות התלויות על האזנים, ויורדות השערות, נימין על נימין, עד ראש הפה. שנינו, כל אלה הנימין שבדיקנא, חזקים יותר מכל נימין של קוצות שער הראש. ושער הראש ארך, ואלה אינם ארכים. ושער הראש, מקצתו חלק ומקצתו קשה. ובשעה שנמשכות שערות לבנות של עתיק יומין, לשערות זעיר אנפין, כתוב, ׳חכמות בחוץ תרנה׳ (משלי א, כ) - מהו בחוץ. בזעיר אנפין זה, שמתחברים בו שני מוחין.

מן המפרשים

אור יקר: הדא הוא דכתיב (איוב כח) אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה.

הסולם: תקונא קדמאה וכו׳ : התקון הראשון. השערות מתתקנות מלמעלה, ויוצאות לפני פתח האזנים מתחת קווצות שערות הראש התלויות על האזנים, והשערות יורדות נימין על נימין עד תחילת הפה. למדנו, כל אלו השערות שבדיקנא קשות יותר מכל הנימין של הקווצות…

לכל המפרשים על פיסקה זו