ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 33: מן המצר קראתי יה - סוד תשעה תיקוני דיקנא בתהילת דוד ובארבעה מוחין › פיסקה 14 (קמ ע"א)

כל שערי הדיקנא תקיפים כי הרחמים והדין שניהם צריכים תקף לנצח

האדרא רבא · מן המצר קראתי יה - סוד תשעה תיקוני דיקנא בתהילת דוד ובארבעה מוחין · מאמר 33 · פיסקה 14 · דף קמ ע"א

לשון הזוהר

אֶלָּא תָּאנָא, כָּל הָנֵי שַׂעְרֵי דְּדִיקְנָא, כֻּלְּהוּ תַּקִּיפִין. מַאי טַעְמָא. כָּל אִינּוּן דְּרַחֲמֵי, בַּעְיָין לְמֶהֱוִי תַּקִּיפִין, לְאַכְפְּיָיא לְדִינָא. וְכָל אִינּוּן דְּאִינְהוּ דִּינָא, הָא תַּקִּיפִין אִינּוּן. וּבֵין כַּךְ וּבֵין כַּךְ בַּעְיָין לְמֶהֱוִי תַּקִּיפִין, מִתְּרֵין סִטְרִין. כַּד בָּעֵי עָלְמָא רַחֲמִין, רַחֲמֵי תַּקִּיפִין וְנַצְחִין עַל דִּינָא. וְכַד בָּעֵי דִּינָא, דִּינָא תַּקִּיף, וְנָצַח עַל רַחֲמֵי. וּבְגִין כָּךְ בַּעְיָין לְמֶהֱוִי תַּקִּיפִן מִתְּרֵין סִטְרִין, דְּכַד בָּעוּ רַחֲמֵי, שַׂעְרֵי דְּאִינּוּן בְּרַחֲמֵי, קַיְימִין וּמִתְחַזְיָא (ס"א מתאחדא) דִּיקְנָא בְּאִינּוּן שַׂעְרֵי, וְכֹלָּא הֲווֹ רַחֲמֵי. וְכַד בַּעְיָיא דִּינָא, אִתְחַזְיָיא דִּיקְנָא בְּאִינּוּן שַׂעְרֵי. וְכֹלָּא אִתְקַיָּים בְּדִיקְנָא.

תרגום

אֶלָּא שָׁנִינוּ, כָּל שְׂעָרוֹת דִּיקְנָא אֵלֶּה, כֻּלָּן חֲזָקוֹת. מַה הַטַּעַם. כָּל אוֹתָם שֶׁל רַחֲמִים, צְרִיכִים לִהְיוֹת חֲזָקִים, כְּדֵי לִכְפּוֹת אֶת הַדִּין. וְכָל אוֹתָם שֶׁהֵם דִּין, הֲרֵי חֲזָקִים הֵם. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ צְרִיכִים לִהְיוֹת חֲזָקִים מִשְּׁנֵי צְדָדִים. כְּשֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ רַחֲמִים, הָרַחֲמִים חֲזָקִים וּמְנַצְּחִים אֶת הַדִּין. וּכְשֶׁצָּרִיךְ דִּין, הַדִּין חָזָק וּמְנַצֵּחַ אֶת הָרַחֲמִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ צְרִיכִים לִהְיוֹת חֲזָקִים מִשְּׁנֵי צְדָדִים, שֶׁכְּשֶׁצְּרִיכִים רַחֲמִים, הַשְּׂעָרוֹת שֶׁל רַחֲמִים עוֹמְדוֹת, וְנִרְאֵית דִּיקְנָא בִּשְׂעָרוֹת אֵלֶּה, וְהַכֹּל הָיוּ רַחֲמִים. וּכְשֶׁצָּרִיךְ דִּין, נִרְאֵית דִּיקְנָא בִּשְׂעָרוֹת אֵלֶּה. וְהַכֹּל מִתְקַיֵּם בְּדִיקְנָא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא תאנא, כל הני שערי דדיקנא, כלהו תקיפין. מאי טעמא. כל אינון דרחמי, בעיין למהוי תקיפין, לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא, הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין, מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין, רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא, דינא תקיף, ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפן מתרין סטרין, דכד בעו רחמי, שערי דאינון ברחמי, קיימין ומתחזיא (ס"א מתאחדא) דיקנא באינון שערי, וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא, אתחזייא דיקנא באינון שערי. וכלא אתקיים בדיקנא.

התרגום: אלא שנינו, כל שערות דיקנא אלה, כלן חזקות. מה הטעם. כל אותם של רחמים, צריכים להיות חזקים, כדי לכפות את הדין. וכל אותם שהם דין, הרי חזקים הם. ובין כך ובין כך צריכים להיות חזקים משני צדדים. כשהעולם צריך רחמים, הרחמים חזקים ומנצחים את הדין. וכשצריך דין, הדין חזק ומנצח את הרחמים. ומשום כך צריכים להיות חזקים משני צדדים, שכשצריכים רחמים, השערות של רחמים עומדות, ונראית דיקנא בשערות אלה, והכל היו רחמים. וכשצריך דין, נראית דיקנא בשערות אלה. והכל מתקים בדיקנא.

מן המפרשים

אור יקר: בעיין למהוי תקיפין לאכפייא דדינא, וכל איבון דאי בהו דיבא הא תקיפין איבון, בין כך ובין כך.

הסולם: אלא תאנא כל וכו׳ : ומשיב, אלא למדנו, כל אלו שערות דיקנא כולן קשות. מהו הטעם. הוא, כי כל אלו של רחמים, דהיינו הנמשכות מקו האמצעי שהוא רחמים, צריכות להיות קשות, דהיינו מדינים דמסך דחירק (כנ"ל אות רע״ג) כדי להכניע הקו שמאל שהוא…

לכל המפרשים על פיסקה זו