עד לא יצאו אש ותננא מהנקבים עולה הקול ופוגש בריחא דמוחא ונוגדים שתי דמעות
האדרא רבא · וירח ה את ריח הניחח - סוד אוזני זעיר אנפין המבחינות בין טוב לרע · מאמר 31 · פיסקה 6 · דף קלח ע"ב
לשון הזוהר
בְּהַהוּא קָלָא דְּעָיִיל בְּאוּדְנִין, אִתְמַשְּׁכָאן וּמִתְּעָרָן (ס"א מתערבין) כּוּלֵי הַאי, בְּגִין כַּךְ כְּתִיב, ׳וַיִּשְׁמַע יהו"ה וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יהו"ה׳ - בְּהַהִיא שְׁמִיעָה דְּהַהוּא קָלָא, אִתְּעַר מוֹחָא. (כלא) תָּנָא, כְּתִיב ׳הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ׳, כְּלוֹמַר אַרְכִּין (ס"א אודנין). שִׁית מְאָה אֶלֶף רִבּוֹא אִינּוּן מָארֵיהוֹן דְּגַדְפִין, דְּתַּלְיָין בְּאִלֵּין אוּדְנִין. וְכֹלָּא אִתְקְרוּן אָזְנֵי יהו"ה. וּמַה דְּאִתְּמַר ׳הַטֵּה יהו"ה אָזְנְךָ׳, אָזְנְךָ בִּזְעֵיר אַפִּין אִתְּמַר.
תרגום
בְּאוֹתוֹ הַקּוֹל הַנִּכְנָס בָּאוּדְנִין, נִמְשָׁכִים וּמִתְעוֹרְרִים כָּל כָּךְ, וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, ׳וַיִּשְׁמַע יהו"ה וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יהו"ה׳ - בְּאוֹתָהּ שְׁמִיעָה שֶׁל הַקּוֹל הַהוּא, מִתְעוֹרֵר מוֹחָא. שָׁנִינוּ, כָּתוּב ׳הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ׳, כְּלוֹמַר הַטֵּה. שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רִבּוֹא הֵם בַּעֲלֵי הַכְּנָפַיִם, הַתְּלוּיִים בְּאוּדְנִין אֵלֶּה. וְהַכֹּל נִקְרָאִים אָזְנֵי יהו"ה. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ׳הַטֵּה יהו"ה אָזְנְךָ׳, אָזְנְךָ בִּזְעֵיר אַנְפִּין נֶאֱמַר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בההוא קלא דעייל באודנין, אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי, בגין כך כתיב, ׳וישמע יהו"ה ויחר אפו ותבער בם אש יהו"ה׳ - בההיא שמיעה דההוא קלא, אתער מוחא. (כלא) תנא, כתיב ׳הטה אלהי אזנך׳, כלומר ארכין (ס"א אודנין). שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין, דתליין באלין אודנין. וכלא אתקרון אזני יהו"ה. ומה דאתמר ׳הטה יהו"ה אזנך׳, אזנך בזעיר אפין אתמר.
התרגום: באותו הקול הנכנס באודנין, נמשכים ומתעוררים כל כך, ומשום כך כתוב, ׳וישמע יהו"ה ויחר אפו ותבער בם אש יהו"ה׳ - באותה שמיעה של הקול ההוא, מתעורר מוחא. שנינו, כתוב ׳הטה אלהי אזנך׳, כלומר הטה. שש מאות אלף רבוא הם בעלי הכנפים, התלויים באודנין אלה. והכל נקראים אזני יהו"ה. ומה שנאמר ׳הטה יהו"ה אזנך׳, אזנך בזעיר אנפין נאמר.
מן המפרשים
אור יקר: ותבער בם אש ה׳ וכו׳ כל הבחינות ימצאו, והיינו אומרו כההוא.
הסולם: בההוא קלא דעייל וכו׳ : בקול ההוא שנכנס באזנים נמשכים ומתעוררים כל זה הנ״ל, משום זה כתוב, וישמע ה׳ ויחר אפו ותבער בם אש ה'. כי בשמיעה ההיא, של הקול שנכנס באזן מתעורר המוח, שמשם מושך הקול, רחמים לצדיקים, ונקמות על הרשעים. למדנו,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: