ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 31: וירח ה את ריח הניחח - סוד אוזני זעיר אנפין המבחינות בין טוב לרע › פיסקה 5 (קלח ע"ב)

בשעת צווחת ישראל בצרה כשהשער נגלה מעל האזנים נכנס הקול ומעורר גבורות

האדרא רבא · וירח ה את ריח הניחח - סוד אוזני זעיר אנפין המבחינות בין טוב לרע · מאמר 31 · פיסקה 5 · דף קלח ע"ב

לשון הזוהר

וְעַד לָא נָפְקִין מֵאִינּוּן נוּקְבִין אֶשָּׁא וּתְנָנָא"סָלִיק הַהוּא קָלָא לְעֵילָּא, וּבָטַשׁ בְּרֵיחָא דְּמוֹחָא (ס"א ברישא במוחא), וְנַגְדִּין תְּרֵין דִּמְעִין מְעַיְּינִין, וְנָפַק מִנְּחִירוֹי תְּנָנָא וְאֶשָׁא, בְּהַהוּא קָלָא דְּנָגִיד לוֹן לְבַר.

תרגום

וְעוֹד לֹא יָצְאוּ מֵאוֹתָם הַנְּקָבִים אֵשׁ וְעָשָׁן, עוֹלֶה הַקּוֹל הַהוּא לְמַעְלָה, וּפוֹגֵעַ בְּרֵאשִׁית מוֹחָא, וְנוֹזְלוֹת שְׁתֵּי דְּמָעוֹת נוֹבְעוֹת, וְיוֹצֵא מִנְּחִירָיו עָשָׁן וָאֵשׁ, בְּאוֹתוֹ הַקּוֹל הַמּוֹשֵׁךְ אוֹתָם הַחוּצָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא"סליק ההוא קלא לעילא, ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא), ונגדין תרין דמעין מעיינין, ונפק מנחירוי תננא ואשא, בההוא קלא דנגיד לון לבר.

התרגום: ועוד לא יצאו מאותם הנקבים אש ועשן, עולה הקול ההוא למעלה, ופוגע בראשית מוחא, ונוזלות שתי דמעות נובעות, ויוצא מנחיריו עשן ואש, באותו הקול המושך אותם החוצה.

מן המפרשים

אור יקר: בההוא קלא דנגיד לון לכר, דהיינו שהקול שנכנס דרך האזנים ברדתו ירד דרך החוטמין, והוריד אש ועשן להעלות חימה ולנקום נקם, והראשונה הוא בדרך עלייתו קודם ירידתו כשעלה הקול מהאזנים אל תלתא מוחין, ומשם אל המוח העליון רישא דמוחא, אז…

הסולם: ועד לא נפקין וכו׳ : ומטרם שאש ועשן יוצאים מנוקבי החוטם, עולה הקול ההוא למעלה, ובוטש בריח של המוח, ונוזלות שתי דמעות מן העינים, ויוצאים מן נחיריו עשן ואש בקול ההוא הממשיך אותם לחוץ. פירוש. בשעה שה י' יוצאת מאויר הבינה ויוצאות…

לכל המפרשים על פיסקה זו