ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 30: עלה עשן באפו - סוד חוטמא דזעיר אנפין אף וחמה ומשחית › פיסקה 9 (קלח ע"א)

יעקב יעקב בתראה שלים קדמאה לא שלים דהשתא אתבשר ביוסף ושרתה עליו שכינה

האדרא רבא · עלה עשן באפו - סוד חוטמא דזעיר אנפין אף וחמה ומשחית · מאמר 30 · פיסקה 9 · דף קלח ע"א

לשון הזוהר

יַעֲקֹב יַעֲקֹב - בַּתְרָאָה שְׁלִים, קַדְמָאָה לָא שְׁלִים, דְּהַשְׁתָּא אִתְבָּשָּׂר בְּיוֹסֵף, וְשָׁרַאת עָלֵיהּ שְׁכִינְתָּא. וְעוֹד, דְּהַשְׁתָּא אִשְׁתְּלִים בְּאַרְעָא, אִילָנָא קַדִּישָׁא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, בִּתְרֵיסַר תְּחוּמִין, בְּשִׁבְעִין עַנְפִין, מַה דְּלָא הֲוָה בְּקַדְמִיתָא. וּבְגִינֵי כַּךְ, בַּתְרָאָה שְׁלִים, קַדְמָאָה לָא שְׁלִים, וּפָסִיק טַעֲמָא בְּגַוַויְיהוּ. שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל, טַעֲמָא פָּסִיק בְּגַוִיהּ. מַאי טַעְמָא. בַּתְרָאָה שְׁלִים, קַדְמָאָה לָא שְׁלִים, דְּהַשְׁתָּא הוּא נְבִיאָה, וְקוֹדֶם לָכֵן לָא הֲוָה נְבִיאָה. אֲבָל מֹשֶׁה מֹשֶׁה, לָא אַפְסִיק טַעֲמָא בְּגַוַויְיהוּ, דְּמִיּוֹמָא דְּאִתְיְלִיד, שְׁלִים הֲוָה. דִּכְתִּיב, ׳וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא׳ (שמות ב, ב).

תרגום

יַעֲקֹב יַעֲקֹב - הָאַחֲרוֹן שָׁלֵם, הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ שָׁלֵם, שֶׁעַכְשָׁו הִתְבַּשֵּׂר בְּיוֹסֵף, וְשָׁרְתָה עָלָיו שְׁכִינָה. וְעוֹד, שֶׁעַכְשָׁו נִשְׁלַם בָּאָרֶץ אִילָן קָדוֹשׁ כְּעֵין שֶׁלְּמַעְלָה, בִּשְׁנֵים עָשָׂר גְּבוּלוֹת, בְּשִׁבְעִים עֲנָפִים, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה בָּרִאשׁוֹנָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ, הָאַחֲרוֹן שָׁלֵם, הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ שָׁלֵם, וְיֵשׁ הֶפְסֵק טַעַם בֵּינֵיהֶם. שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל, יֵשׁ הֶפְסֵק טַעַם בֵּינֵיהֶם. מַה הַטַּעַם. הָאַחֲרוֹן שָׁלֵם, הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ שָׁלֵם, שֶׁעַכְשָׁו הוּא נָבִיא, וְקֹדֶם לָכֵן לֹא הָיָה נָבִיא. אֲבָל מֹשֶׁה מֹשֶׁה, אֵין הֶפְסֵק טַעַם בֵּינֵיהֶם, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁנּוֹלַד, שָׁלֵם הָיָה. שֶׁכָּתוּב, ׳וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא׳ (שמות ב, ב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: יעקב יעקב - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף, ושראת עליה שכינתא. ועוד, דהשתא אשתלים בארעא, אילנא קדישא כגוונא דלעילא, בתריסר תחומין, בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך, בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. שמואל שמואל, טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא. בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל משה משה, לא אפסיק טעמא בגווייהו, דמיומא דאתיליד, שלים הוה. דכתיב, ׳ותרא אותו כי טוב הוא׳ (שמות ב, ב).

התרגום: יעקב יעקב - האחרון שלם, הראשון אינו שלם, שעכשו התבשר ביוסף, ושרתה עליו שכינה. ועוד, שעכשו נשלם בארץ אילן קדוש כעין שלמעלה, בשנים עשר גבולות, בשבעים ענפים, מה שלא היה בראשונה. ומשום כך, האחרון שלם, הראשון אינו שלם, ויש הפסק טעם ביניהם. שמואל שמואל, יש הפסק טעם ביניהם. מה הטעם. האחרון שלם, הראשון אינו שלם, שעכשו הוא נביא, וקדם לכן לא היה נביא. אבל משה משה, אין הפסק טעם ביניהם, שמיום שנולד, שלם היה. שכתוב, ׳ותרא אתו כי טוב הוא׳ (שמות ב, ב).

מן המפרשים

הסולם: יעקב יעקב בתראה וכו׳ : וכן יעקב יעקב, יורה שיעקב הב׳ שלם והא׳ אינו שלם. כי עתה נתבשר שיוסף חי, ושרתה עליו השכינה. משא״כ כשהתאבל על יוסף נסתלקה ממנו שכינה. ועוד, כי עתה נשלם בארץ אילן הקדוש, שהוא יעקב, כעין של מעלה, כמו ז״א שיש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: