ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 30: עלה עשן באפו - סוד חוטמא דזעיר אנפין אף וחמה ומשחית › פיסקה 1 (קלז ע"ב)

חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא - עלה עשן באפו

האדרא רבא · עלה עשן באפו - סוד חוטמא דזעיר אנפין אף וחמה ומשחית · מאמר 30 · פיסקה 1 · דף קלז ע"ב

לשון הזוהר

חוֹטָמָא. תָּאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, חוֹטָמָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין. בְּחוֹטָמָא אִשְׁתְּמוֹדַע פַּרְצוּפָא. בְּהַאי חוֹטָמָא אִתְפָּרְשָׁא מִלָּה דִּכְתִּיב, ׳עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְגוֹ'׳ (שמואל ב כב, ט). ׳עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ׳ - בְּהַאי תְּנָנָא, אִתְכְּלָלוּ אֶשָּׁא, וְגַחֲלֵי דְּנוּרָא. דְּלֵית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדן בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב, ׳עלה עשן באפו׳ (שמואל ב כב, ט). ולית) תְּנָנָא בְּלָא אֶשָּׁא, וְלָא אֶשָּׁא בְּלָא תְּנָנָא. וְכֻלְּהוּ אִסְתְּלִיקוּ (ס"א אתדליקו) וְנָפְקֵי מֵחוֹטָמוֹי.

תרגום

חוֹטָמָא. שָׁנִינוּ בְּ'צְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא', חוֹטָמָא שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין. בַּחוֹטָמָא נִכָּר הַפַּרְצוּפָא. בְּחוֹטָמָא זֶה מִתְפָּרֵשׁ הַדָּבָר שֶׁכָּתוּב, ׳עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְגוֹ'׳ (שמואל ב כב, ט). ׳עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ׳ - בְּעָשָׁן זֶה נִכְלְלוּ אֵשׁ וְגַחֲלֵי אֵשׁ, שֶׁאֵין עָשָׁן בְּלֹא אֵשׁ, וְאֵין אֵשׁ בְּלֹא עָשָׁן. וְכֻלָּם עוֹלִים וְיוֹצְאִים מֵחוֹטָמוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: חוטמא. תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין. בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב, ׳עלה עשן באפו וגו'׳ (שמואל ב כב, ט). ׳עלה עשן באפו׳ - בהאי תננא, אתכללו אשא, וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדן בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב, ׳עלה עשן באפו׳ (שמואל ב כב, ט). ולית) תננא בלא אשא, ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי.

התרגום: חוטמא. שנינו ב'צניעותא דספרא', חוטמא של זעיר אנפין. בחוטמא נכר הפרצופא. בחוטמא זה מתפרש הדבר שכתוב, ׳עלה עשן באפו וגו'׳ (שמואל ב כב, ט). ׳עלה עשן באפו׳ - בעשן זה נכללו אש וגחלי אש, שאין עשן בלא אש, ואין אש בלא עשן. וכלם עולים ויוצאים מחוטמו.

מן המפרשים

אור יקר: תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא, דהיינו המלכות בהיותה פועלת בדין נכללים בה בינה וגבורה בדיניהם ומכחה היא פועלת, שאי אפשר לדין פחות משלשתן וזהו שאמר.

הסולם: חוטמא, תאנא בצניעותא וכו׳ : החוטם דז״א. למדנו בספרא דצניעותא, החוטם דז״א. בחוטם ניכר הפרצוף. בחוטם הזה נתבאר דבר הכתוב, עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו. עלה עשן באפו, הנה בעשן הזה נכללו אש, וגחלי אש. כי אין עשן בלא…

לכל המפרשים על פיסקה זו