גוון תנינא אוכמא כאבן היוצאת מהתהום פעם באלף שנה ומרעישה את הים
האדרא רבא · כי עין בעין יראו - סוד עיני זעיר אנפין ושלושת הגוונים המתבשמים בחוור · מאמר 29 · פיסקה 6 · דף קלז ע"א
לשון הזוהר
גַּוְונָא תִּנְיָינָא, אוּכָמָא. כְּאַבְנָא חַד דְּנָפִיק מִתְּהוֹמָא, חַד זְמַן לְאֶלֶף שָׁנִים, בְּיַמָּא רַבָּא. וְכַד נָפִיק הַאי אַבְנָא, אָתֵי רִגְּשָׁא וְתֻּקְפָא עַל יַמָּא. וְקָלֵיהּ דְּיַמָּא, וְגַלְגַּלּוֹהִי אַזְלִין, וְאִשְׁתַּמְעוּ לְנוּנָא רַבָּא, דְּאִקְרֵי לִוְיָתָן, וְנָפִיק מִתְּהוֹמָא. וְהַאי אַבְנָא מִתְגַּלְגְּלָא בְּתוּקְפָא דְּיַמָּא, וְנָפִיק לְבַר. וְהִיא אוּכָמָא, דְּכָל אוּכָמִין סְתִימִין קָמֵיהּ. (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וְכַךְ הִיא אוּכָמוּתָא דְּעֵינָא אוּכָמָא, דְּכָלִיל וְסָתִים כָּל שְׁאַר אוּכָמִין. וְסוּחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא אוּכָמָא, אַסְחַר חַד חוּטָא סוּמָקָא, (ס"א לסטר חד) וְאָקִיף לְהַהוּא אוּכָמָא. גַּוְונָא תְּלִיתָאָה. יְרוֹקָא דִּירוֹקֵי, דְּכָלִיל וְסָתִים כָּל יְרוֹקִין. וּבְסוֹחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא יְרוֹקָא, אַסְחָרוּ תְּרֵין חוּטִין. חוּטָא סוּמָקָא לִסְטַר חַד, וְחַד חוּטָא אוּכָמָא לִסְטַר חַד, וְאַקִּיפִין לְהַהוּא יְרוֹקָא.
תרגום
הַגָּוֶן הַשֵּׁנִי, שָׁחֹר. כְּאֶבֶן אַחַת הַיּוֹצֵאת מִן הַתְּהוֹם, פַּעַם אַחַת לְאֶלֶף שָׁנִים, בַּיָּם הַגָּדוֹל. וּכְשֶׁיּוֹצֵאת אֶבֶן זוֹ, בָּא רַעַשׁ וָעֹז עַל הַיָּם. וְקוֹלוֹ שֶׁל הַיָּם וְגַלָּיו הוֹלְכִים, וְנִשְׁמָעִים לַדָּג הַגָּדוֹל, הַנִּקְרָא לִוְיָתָן, וְיוֹצֵא מִן הַתְּהוֹם. וְאֶבֶן זוֹ מִתְגַּלְגֶּלֶת בְּעֹז הַיָּם, וְיוֹצֵאת הַחוּצָה. וְהִיא שְׁחוֹרָה, שֶׁכָּל הַשְּׁחוֹרִים סְתוּמִים לְפָנֶיהָ. וְכָךְ הִיא שַׁחְרוּת הָעֵינָא הַשְּׁחוֹרָה, הַכּוֹלֶלֶת וְסוֹתֶמֶת כָּל שְׁאָר הַשְּׁחוֹרִים. וּסְבִיבוֹת אוֹתוֹ הַשָּׁחֹר, מַקִּיף חוּט אָדֹם אֶחָד, וּמַקִּיף אֶת הַשָּׁחֹר הַהוּא. הַגָּוֶן הַשְּׁלִישִׁי. יָרֹק שֶׁבַּיְּרֻקִּים, הַכּוֹלֵל וְסוֹתֵם כָּל הַיְּרֻקִּים. וּבִסְבִיבוֹת יָרֹק זֶה, מַקִּיפִים שְׁנֵי חוּטִים. חוּט אָדֹם לְצַד אֶחָד, וְחוּט שָׁחֹר לְצַד אֶחָד, וּמַקִּיפִים אֶת הַיָּרֹק הַהוּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: גוונא תניינא, אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים, בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא, אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא, וגלגלוהי אזלין, ואשתמעו לנונא רבא, דאקרי לויתן, ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא, ונפיק לבר. והיא אוכמא, דכל אוכמין סתימין קמיה. (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא אוכמא, דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא, אסחר חד חוטא סומקא, (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. גוונא תליתאה. ירוקא דירוקי, דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא, אסחרו תרין חוטין. חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד, ואקיפין לההוא ירוקא.
התרגום: הגון השני, שחר. כאבן אחת היוצאת מן התהום, פעם אחת לאלף שנים, בים הגדול. וכשיוצאת אבן זו, בא רעש ועז על הים. וקולו של הים וגליו הולכים, ונשמעים לדג הגדול, הנקרא לויתן, ויוצא מן התהום. ואבן זו מתגלגלת בעז הים, ויוצאת החוצה. והיא שחורה, שכל השחורים סתומים לפניה. וכך היא שחרות העינא השחורה, הכוללת וסותמת כל שאר השחורים. וסביבות אותו השחר, מקיף חוט אדם אחד, ומקיף את השחר ההוא. הגון השלישי. ירק שבירקים, הכולל וסותם כל הירקים. ובסביבות ירק זה, מקיפים שני חוטים. חוט אדם לצד אחד, וחוט שחר לצד אחד, ומקיפים את הירק ההוא.
מן המפרשים
הסולם: גוונא תניינא וכו׳ : גוון השני שבעין הוא שחור. בדומה, לאבן אחת היוצאת מן התהום פעם אחת לאלף שנים, בים הגדול. וכשאבן זו יוצאת מן התהום, בא רעש וזעף על הים. וקולו של הים וגליו הולכים ונשמעים לדג גדול הנקרא לויתן, והוא יוצא מן…