כשמסתחים בחוורא כל הגוונים לטב על ישראל וסומקא לנקמה על המצירים להם
האדרא רבא · כי עין בעין יראו - סוד עיני זעיר אנפין ושלושת הגוונים המתבשמים בחוור · מאמר 29 · פיסקה 5 · דף קלז ע"א
לשון הזוהר
וְכַד אִסְתְּחָאן בְּחִוָּורָא, מִשְׁתַּכְּחִין כֻּלְּהוּ לְאַשְׁגָּחָא לְכָל מָארֵי קְשׁוֹט, לְאוֹטָבָא עָלְמָא בְּגִינֵהוֹן. וְכָל אַשְׁגָּחוּתָא דְּהַהוּא חִוָּורָא, הֲוִי לְטַב עַל יִשְׂרָאֵל. וְאַשְׁגַּח בְּסוּמָקָא לְמַאן דְּעָאקִין לְהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳רָאֹה רָאִיתִי׳ (שמות ג, ז). רָאֹה: לְאוֹטָבָא לוֹן. רָאִיתִי: לְנַקְמָא לוֹן, מִדְּעָקִין לוֹן, וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, ׳עוּרָה לָמָּה תִישַׁן יהו"ה הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח׳ (תהילים מד, כד) - עוּרָה וְהָקִיצָה, תְּרֵי אַשְׁגָּחוּתָא, תְּרֵי פְּקִיחִין, תְּרֵי טָבָן, רַחֲמֵי וְנוּקְמִין. גַּוְונָא קַדְמָאָה, סוּמָקָא בְּגוֹ סוּמָקָא, כָּלִיל וְסָתִים כָּל סוּמָקִין, מִקָּמֵיהּ לָא אִתְחָזוּן. סוֹחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא סוּמָקָא, אַסְחַר חַד חוּטָא אוּכָמָא, וְאָקִיף לֵיהּ.
תרגום
וּכְשֶׁנִּרְחָצוֹת בְּלֹבֶן, נִמְצָאוֹת כֻּלָּן לְהַשְׁגִּיחַ עַל כָּל בַּעֲלֵי הָאֱמֶת, לְהֵיטִיב לָעוֹלָם בִּגְלָלָם. וְכָל הַשְׁגָּחָה שֶׁל אוֹתוֹ הַלֹּבֶן, הָיְתָה לְטוֹבָה עַל יִשְׂרָאֵל. וּמַשְׁגִּיחָה בָּאֹדֶם עַל מִי שֶׁמֵּצִיק לָהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳רָאֹה רָאִיתִי׳ (שמות ג, ז). רָאֹה: לְהֵיטִיב לָהֶם. רָאִיתִי: לִנְקֹם לָהֶם, מִמִּי שֶׁמֵּצִיק לָהֶם. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, ׳עוּרָה לָמָּה תִישַׁן יהו"ה הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח׳ (תהילים מד, כד) - עוּרָה וְהָקִיצָה, שְׁתֵּי הַשְׁגָּחוֹת, שְׁתֵּי פְּקִיחוֹת, שְׁתֵּי טוֹבוֹת, רַחֲמִים וּנְקָמוֹת. הַגָּוֶן הָרִאשׁוֹן, אֹדֶם בְּתוֹךְ אֹדֶם, כּוֹלֵל וְסוֹתֵם כָּל הָאֲדֻמִּים, שֶׁמִּפָּנָיו אֵינָם נִרְאִים. סְבִיבוֹת אוֹתוֹ הָאֹדֶם, מַקִּיף חוּט שָׁחֹר אֶחָד, וּמַקִּיף אוֹתוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד אסתחאן בחוורא, משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא, הוי לטב על ישראל. ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב, ׳ראה ראיתי׳ (שמות ג, ז). ראה: לאוטבא לון. ראיתי: לנקמא לון, מדעקין לון, ובגין כך כתיב, ׳עורה למה תישן יהו"ה הקיצה אל תזנח לנצח׳ (תהילים מד, כד) - עורה והקיצה, תרי אשגחותא, תרי פקיחין, תרי טבן, רחמי ונוקמין. גוונא קדמאה, סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין, מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא, אסחר חד חוטא אוכמא, ואקיף ליה.
התרגום: וכשנרחצות בלבן, נמצאות כלן להשגיח על כל בעלי האמת, להיטיב לעולם בגללם. וכל השגחה של אותו הלבן, היתה לטובה על ישראל. ומשגיחה באדם על מי שמציק להם. זהו שכתוב, ׳ראה ראיתי׳ (שמות ג, ז). ראה: להיטיב להם. ראיתי: לנקם להם, ממי שמציק להם. ומשום כך כתוב, ׳עורה למה תישן יהו"ה הקיצה אל תזנח לנצח׳ (תהילים מד, כד) - עורה והקיצה, שתי השגחות, שתי פקיחות, שתי טובות, רחמים ונקמות. הגון הראשון, אדם בתוך אדם, כולל וסותם כל האדמים, שמפניו אינם נראים. סביבות אותו האדם, מקיף חוט שחר אחד, ומקיף אותו.
מן המפרשים
אור יקר: הדא הוא דכתיב (זכרי׳ ג> על אבן אחת שבעה עינים, מאי אבן אחת אוכמתא דעינא, מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון, ומתאחדן.
הסולם: וכד אסתחאן בחוורא וכו׳ : וכשמתרחצים בלבן, נמצאים כולם להשגיח לכל בעלי האמת להיטיב לעולם בשבילם. וכל ההשגחה של הלבן ההוא, הוא לטוב על ישראל. ומשגיח בהאדום שבעין, לנקום במי שמיצר לישראל. ז״ש ראה ראיתי . ראה, כדי להיטיב לישראל.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: