מצח זעיר אנפין מתפשט במאתים אלף סומקי דסומקי ובגלוי מצח דרעוא משתככים
האדרא רבא · מצחא דגולגלתא - סוד המצח הנקרא נצח ועשרים וארבעה בתי דינין · מאמר 28 · פיסקה 4 · דף קלו ע"ב
לשון הזוהר
תָּאנָא, הַאי מִצְחָא, אִתְפָּשָׁט בְּמָאתָן אֶלֶף סוּמָקֵי דְּסוּמָקֵי, דְּאִתְאַחֲדָן בֵּיהּ, וּכְלִילָן בֵּיהּ. וְכַד אִתְגַּלְיָיא מִצְחָא דִּזְעֵיר אַפִּין, אִית רְשׁוּתָא לְכֻלְּהוּ לְחַרָבָּא. וְכַד אִתְגַּלְיָיא מִצְחָא דְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין, דְּנָהִיר לְהַאי מִצְחָא, כְּדֵין כֻּלְּהוּ מִשְׁתַּכְכִין. (קכ"ט, רל"ג) וְתַנְיָא, עֶשְׂרִין וְאַרְבַּע בָּתֵּי דִּינִין מִשְׁתַּכְּחִין בְּהַאי מִצְחָא, וְכֻלְּהוּ אִקְרוּן נֶצַח (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח). וּבְאַתְוָון (דאפין) רְצוּפִין, הוּא מֶצַח. וְאִית נֶצַח דְּאִינּוּן נְצָחִים. וְהַיְינוּ דִּתְנָן נֶצַח נְצָחִים. וְאִינּוּן בְּמִצְחָא, וּמִתְפַּשְּׁטָן מִנְּהוֹן בְּגוּפָא, בְּאַתְרִין יְדִיעָן.
תרגום
שָׁנִינוּ, מִצְחָא זֶה מִתְפַּשֵּׁט בְּמָאתַיִם אֶלֶף אֲדֻמִּים שֶׁבַּאֲדֻמִּים, הַנֶּאֱחָזִים בּוֹ, וּכְלוּלִים בּוֹ. וּכְשֶׁמִּתְגַּלֶּה מִצְחָא שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין, יֵשׁ רְשׁוּת לְכֻלָּם לְהַחֲרִיב. וּכְשֶׁמִּתְגַּלֶּה מִצְחָא שֶׁל רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, הַמֵּאִיר לְמִצְחָא זֶה, אָז כֻּלָּם שׁוֹכְכִים. וְשָׁנִינוּ, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּין נִמְצָאִים בְּמִצְחָא זֶה, וְכֻלָּם נִקְרָאִים נֵצַח. וּבְאוֹתִיּוֹת רְצוּפוֹת, הוּא מֵצַח. וְיֵשׁ נֵצַח שֶׁהֵם נְצָחִים. וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ נֵצַח נְצָחִים. וְהֵם בְּמִצְחָא, וּמִתְפַּשְּׁטִים מֵהֶם בַּגּוּף, בִּמְקוֹמוֹת יְדוּעִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תאנא, האי מצחא, אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי, דאתאחדן ביה, וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין, אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין, דנהיר להאי מצחא, כדין כלהו משתככין. (קכ"ט, רל"ג) ותניא, עשרין וארבע בתי דינין משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון נצח (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח). ובאתוון (דאפין) רצופין, הוא מצח. ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן נצח נצחים. ואינון במצחא, ומתפשטן מנהון בגופא, באתרין ידיען.
התרגום: שנינו, מצחא זה מתפשט במאתים אלף אדמים שבאדמים, הנאחזים בו, וכלולים בו. וכשמתגלה מצחא של זעיר אנפין, יש רשות לכלם להחריב. וכשמתגלה מצחא של רעוא דרעוין, המאיר למצחא זה, אז כלם שוככים. ושנינו, עשרים וארבעה בתי דין נמצאים במצחא זה, וכלם נקראים נצח. ובאותיות רצופות, הוא מצח. ויש נצח שהם נצחים. וזהו ששנינו נצח נצחים. והם במצחא, ומתפשטים מהם בגוף, במקומות ידועים.
מן המפרשים
הסולם: וכל זה במצח דז״א אבל במצח דא״א כשמתגלה שם הג״ר דחכמה אין שום דינים, מחמת שפגם התחתונים אינו מגיע כלום לא״א, שאין אחיזה לתחתונים רק בז״א, ולא למעלה ממנו, ולא עוד אלא שם בא״א ה״ס רעוא דרעוין (כמ״ש באות ל״ד) וע״כ במנחת שבת, שז״א…