בהאי מצחא נפיק חד שער המתפשט ממוחא ומתעבד מצח אשגחותא לחייבי עלמא
האדרא רבא · מצחא דגולגלתא - סוד המצח הנקרא נצח ועשרים וארבעה בתי דינין · מאמר 28 · פיסקה 2 · דף קלו ע"ב
לשון הזוהר
בְּהַאי מִצְחָא, נָפִיק חַד (פקודי רל"ז ע"ב) שַׂעֲרָא, דְּמִתְפְּשָׁט בֵּיהּ מִמּוֹחָא דְּאַפִּיק חַמְשִׁין תַּרְעִין. וְכַד אִתְפְּשָׁט, אִתְעֲבִיד מִצְחָא דְּאַשְׁגָּחוּתָא, לְחַיָּיבֵי עָלְמָא, לְאִינּוּן דְּלָא מִתְכַּסְּפֵי בְּעוֹבָדֵיהוֹן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם׳ (ירמיהו ג, ג).
תרגום
בְּמִצְחָא זֶה, יוֹצֵא שֵׂעָר אֶחָד, הַמִּתְפַּשֵּׁט בּוֹ מִמּוֹחָא שֶׁמּוֹצִיא חֲמִשִּׁים שְׁעָרִים. וּכְשֶׁמִּתְפַּשֵּׁט, נַעֲשֶׂה מִצְחָא שֶׁל הַשְׁגָּחָה, לְחַיָּבֵי הָעוֹלָם, לְאוֹתָם שֶׁאֵינָם מִתְבַּיְּשִׁים בְּמַעֲשֵׂיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם׳ (ירמיהו ג, ג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בהאי מצחא, נפיק חד (פקודי רל"ז ע"ב) שערא, דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא, לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב, ׳ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם׳ (ירמיהו ג, ג).
התרגום: במצחא זה, יוצא שער אחד, המתפשט בו ממוחא שמוציא חמשים שערים. וכשמתפשט, נעשה מצחא של השגחה, לחיבי העולם, לאותם שאינם מתבישים במעשיהם. זהו שכתוב, ׳ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם׳ (ירמיהו ג, ג).
מן המפרשים
הסולם: בהאי מצחא נפיק וכו׳ : במצח הזה יוצא שער אחד שמתפשט בו ממוח שהוציא חמשים שערים, דהיינו המוח שהוא בחלל הב׳ דגולגלתא דז״א. שהוא בינה, וכשהשער מתפשט על המצח דז״א, הוא נעשה מצח השגחה לרשעי עולם, כי מקור הדינים שבג״ר דחכמה היא בחלל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: