ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 24: ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום - סוד תיקוני זעיר אנפין ותיקון דיוקן אדם › פיסקה 10 (קלה ע"ב)

כלם נקראו בשמות אחרים מהקדמאין בר מהדבק דכר ונוקבא שלא נתבטל

האדרא רבא · ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום - סוד תיקוני זעיר אנפין ותיקון דיוקן אדם · מאמר 24 · פיסקה 10 · דף קלה ע"ב

לשון הזוהר

וְכֻלְּהוּ אִתְקְרוּן בִּשְׁמָהָן אַחֲרָנִין מִן קַדְמָאִין, בַּר הַהוּא דִּכְתִּיב בֵּיהּ, ׳וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב׳ (בראשית לו, לט). מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּהָנֵי לָא אִתְבְּטָלוּ כִּשְׁאַר אַחֲרָנִין. מִשּׁוּם דְּהֲוָה דְּכַר וְנוּקְבָּא. כְּהַאי תְּמָרָא, דְּלָא סַלְּקָא אֶלָּא דְּכַר וְנוּקְבָּא. וּבְגִין כָּךְ הַשְׁתָּא דְּאִשְׁתְּכָחוּ דְּכַר וְנוּקְבָּא, לָא כְּתִיב בְּהוּ מִיתָה כְּאַחֲרָנִין, וְאִתְקְיָימוּ. אֲבָל לָא אִתְיָשָׁבוּ, עַד דְּאִתְתְּקַן דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם, וְכֵיוָן דְּאִתְתְּקַן דִּיּוּקְנָא דְּאָדָם, אִתְחֲזָרוּ וְאִתְקְיָימוּ בְּקִיּוּמָא אַחֲרָא, וְאִתְיְישָבוּ.

תרגום

וְכֻלָּם נִקְרְאוּ בִּשְׁמוֹת אֲחֵרִים מִן הָרִאשׁוֹנִים, מִלְּבַד אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ, ׳וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב׳ (בראשית לו, לט) - מָה הַטַּעַם. מִשּׁוּם שֶׁאֵלֶּה לֹא בָּטְלוּ כִּשְׁאָר הָאֲחֵרִים. מִשּׁוּם שֶׁהָיָה זָכָר וְנוּקְבָּא. כְּתָמָר זֶה, שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה אֶלָּא זָכָר וּנְקֵבָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ, עַכְשָׁו שֶׁנִּמְצְאוּ זָכָר וְנוּקְבָּא, לֹא נִכְתְּבָה בָּהֶם מִיתָה כְּבָאֲחֵרִים, וְנִתְקַיְּמוּ. אֲבָל לֹא נִתְיַשְּׁבוּ, עַד שֶׁנִּתְתַּקֵּן דְּיוֹקַן הָאָדָם, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְתַּקֵּן דְּיוֹקַן הָאָדָם, חָזְרוּ וְנִתְקַיְּמוּ בְּקִיּוּם אַחֵר, וְנִתְיַשְּׁבוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה, ׳ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב׳ (בראשית לו, לט). מאי טעמא. משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין. משום דהוה דכר ונוקבא. כהאי תמרא, דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא, לא כתיב בהו מיתה כאחרנין, ואתקיימו. אבל לא אתישבו, עד דאתתקן דיוקנא דאדם, וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם, אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא, ואתיישבו.

התרגום: וכלם נקראו בשמות אחרים מן הראשונים, מלבד אותו שכתוב בו, ׳ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב׳ (בראשית לו, לט) - מה הטעם. משום שאלה לא בטלו כשאר האחרים. משום שהיה זכר ונוקבא. כתמר זה, שאינו עולה אלא זכר ונקבה. ומשום כך, עכשו שנמצאו זכר ונוקבא, לא נכתבה בהם מיתה כבאחרים, ונתקימו. אבל לא נתישבו, עד שנתתקן דיוקן האדם, וכיון שנתתקן דיוקן האדם, חזרו ונתקימו בקיום אחר, ונתישבו.

מן המפרשים

הסולם: וכלהו אתקרון בשמהן וכו׳ : וכולם נקראו בשמות אחרים מן הראשונים, חוץ אותו שכתוב בו, ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב. שה״ס שם מ״ה החדש דכר ונוקבא הנקראים הדר ומהיטבאל מה הטעם שלא נקרא בשם אחר. הוא משום שאלו הדר ומהיטבאל לא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: