סמכא חד יתיב מתתא לעילא ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן - וכן לארבעה עבר
האדרא רבא · כד אתפריס פריסא דא - סוד חזון הפרוכת וארבעת הסמכין המתעטרים בדברי החברים · מאמר 23 · פיסקה 2 · דף קלה ע"א
לשון הזוהר
סַמְכָא חַד הוּא יָתִיב מִתַּתָּא לְעֵילָּא, וְחַד מַגְרוֹפְיָא בִּידֵיהּ. וּבְמַגְרוֹפְיָא אַרְבַּע מַפְתְּחִי שְּׁנִינָן (ס"א שניין) מִכָּל סִטְרוֹי. וּמִתְאַחֲדָן פַּרְסָא, וְנַחְתִּין לָהּ מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וְכֵן לְסַמְכָא תִּנְיָינָא, וּתְלִיתָאָה וּרְבִיעָאָה. וּבֵין סַמְכָא לְסַמְכָא, אֲחִידָן תִּמְנֵיסָר רַגְלֵי דְּסַמְכִי וּמִתְנַהֲרִין בְּבוּצִינָא דִּגְלִיפָא (בבוסיטא דגליפין) בְּהַהוּא פְּרִיסָא. וְכֵן לְד' עִיבָר.
תרגום
עַמּוּד◆ אֶחָד יוֹשֵׁב מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, וּמַגְרֵפָה◆ אַחַת בְּיָדוֹ. וּבַמַּגְרֵפָה אַרְבָּעָה מַפְתְּחוֹת שׁוֹנִים (ס"א: מְשֻׁנִּים) מִכָּל צְדָדָיו. וְנֶאֱחָזִים בַּפָּרֹכֶת, וּמוֹרִידִים אוֹתָהּ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. וְכֵן לָעַמּוּד הַשֵּׁנִי, וְהַשְּׁלִישִׁי וְהָרְבִיעִי. וּבֵין עַמּוּד לְעַמּוּד, אֲחוּזוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה רַגְלֵי הָעַמּוּדִים, וּמוּאָרוֹת בְּבוּצִינָא הֶחָקוּק (ס"א: בְּבוּסִיטָא הֶחָקוּק) בְּאוֹתָהּ הַפָּרֹכֶת. וְכֵן לְאַרְבַּעַת הָעֲבָרִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרסא, ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא, אחידן תמניסר רגלי דסמכי ומתנהרין בבוצינא דגליפא (בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר.
התרגום: עמוד◆ אחד יושב מלמטה למעלה, ומגרפה◆ אחת בידו. ובמגרפה ארבעה מפתחות שונים (ס"א: משנים) מכל צדדיו. ונאחזים בפרכת, ומורידים אותה מלמעלה למטה. וכן לעמוד השני, והשלישי והרביעי. ובין עמוד לעמוד, אחוזות שמונה עשרה רגלי העמודים, ומוארות בבוצינא החקוק (ס"א: בבוסיטא החקוק) באותה הפרכת. וכן לארבעת העברים.
מן המפרשים
הסולם: סמכא חד הוא וכו׳ : עמוד אחד הוא יושב ממטה למעלה, ומגרופיא אחד בידו, שהוא כלי לנקות בו פסולת, ובמגרופיא ארבעה מפתחות משונים זה מזה, שהם מכל צדדיו. ונאחזים בפרסא ומורידים אותה ממעלה למטה וכן לעמוד השני השלישי והרביעי. ובין עמוד…