אתר דאית יום אית לילה אבל תקון זה כליל כלא ולא אתידע
האדרא רבא · יום אחד הוא יודע לה - סוד תיקון תליסר הכולל את כל התיקונים · מאמר 22 · פיסקה 6 · דף קלד ע"ב
לשון הזוהר
דְּתָנֵינָן, בַּאֲתָר דְּאִית יוֹם אִית לַיְלָה דְּלֵית יוֹם בְּלָא לַיְלָה. וּמִשּׁוּם דְּהַהוּא זִמְנָא, זְמַן יְהֵא דִּיְקָרָא דְּדִיקְנָא, וְהוּא בִּלְחוֹדוֹי יִשְׁתְּכַּח, לָא אִתְקְרֵי ׳לָא יוֹם וְלָא לַיְלָה׳. דְּלֵית יוֹם אִקְרֵי, אֶלָּא מִסִּטְרָא דִּילָן. וְלֵית לַיְלָה אִקְרֵי, אֶלָּא מִסִּטְרָא דִּילָן. וּמִשּׁוּם דְּהַאי תִּקּוּנָא כָּלִיל כֹּלָּא, לָא אִתְיְדַע וְלָא אִתְחֲזֵי מִנֵּיהּ, וּמִנֵּיהּ נָגִיד מִשְׁחָא דִּרְבוּתָא לִתְלֵיסַר עִיבָר מַבּוּעִין. לְכָל אִינּוּן דִּלְתַּתָּא, דִּנְהִרִין בְּהַהוּא מִשְׁחָא. (אתתקנו) בִּתְלֵיסָר תִּקּוּנִין אִלֵּין אִתְתַּקְנָא דִּיקְנָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וְאִלֵּין תִּקּוּנִין דִּבְהַאי דִּיקְנָא, מִתְתַּקְּנָן וְנַחְתָּן לְכַמָּה עִיבָר. וְלָא אִתְחָזוּן הֵיךְ מִתְפַּשְּׁטִין וְהֵיךְ נָפְקִין, מִכֹּלָּא אַסְתִּימוּ, וּמִכֹּלָּא אִתְטַמָרוּ. לֵית דְּיָדַע אֲתָר לְהַאי עַתִּיקָא, בִּפְשִׁיטוּתָא דִּלְהוֹן כֻּלְּהוֹן כְּלִילָן, כְּמָה דְּאִתְּמַר, אִתְיְדַע וְלָא אִתְיְדַע. טָמִיר וְלָא טָמִיר. עָלֵיהּ אִתְקְרֵי, ׳אֲנִי יהו"ה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן׳ (ישעיהו מב, ח) - וּכְתִיב ׳הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנַחְנוּ׳ (תהלים ק). וּכְתִיב ׳וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב׳ (דניאל ז, ט) - בְּאַתְרֵיהּ יְתִיב וְלֵית יְדִיעַ לֵיהּ. יְתִיב וְלָא שְׁכִיחַ, וּכְתִיב ׳אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי וְגוֹ'׳ (תהילים קלט, יד).
תרגום
שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יוֹם יֵשׁ לַיְלָה, שֶׁאֵין יוֹם בְּלֹא לַיְלָה. וּמִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַזְּמַן, זְמַן יְקַר הַדִּיקְנָא הוּא, וְהוּא לְבַדּוֹ נִמְצָא, אֵינוֹ נִקְרָא ׳לָא יוֹם וְלָא לַיְלָה׳ (זכריה יד, ז). שֶׁאֵין יוֹם נִקְרָא, אֶלָּא מִצִּדֵּנוּ. וְאֵין לַיְלָה נִקְרָא, אֶלָּא מִצִּדֵּנוּ. וּמִשּׁוּם שֶׁתִּקּוּן זֶה כּוֹלֵל אֶת הַכֹּל, אֵינוֹ נוֹדָע וְאֵינוֹ נִרְאֶה מִמֶּנּוּ, וּמִמֶּנּוּ נִמְשָׁךְ מִשְׁחָא דִּרְבוּתָא לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִבְרֵי מַבּוּעִין, לְכָל אוֹתָם שֶׁלְּמַטָּה, הַמֵּאִירִים בְּמִשְׁחָא הַהוּא. (נִתְתַּקְּנוּ) בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר תִּקּוּנִים אֵלֶּה נִתְתַּקְּנָה הַדִּיקְנָא הַקְּדוֹשָׁה הָעֶלְיוֹנָה, וְאֵלֶּה הַתִּקּוּנִים שֶׁבְּדִיקְנָא זוֹ, מִתְתַּקְּנִים וְיוֹרְדִים לְכַמָּה עֲבָרִים. וְאֵינָם נִרְאִים כֵּיצַד מִתְפַּשְּׁטִים וְכֵיצַד יוֹצְאִים, מִן הַכֹּל נִסְתְּמוּ, וּמִן הַכֹּל נִטְמְנוּ. אֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מָקוֹם לְעַתִּיקָא זֶה, בְּפַשְׁטוּתָם כֻּלָּם כְּלוּלִים, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר, נוֹדָע וְלֹא נוֹדָע. טָמוּן וְלֹא טָמוּן. עָלָיו נֶאֱמַר, ׳אֲנִי יהו"ה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן׳ (ישעיהו מב, ח) - וְכָתוּב ׳הוּא עָשָׂנוּ וְלֹא אֲנַחְנוּ׳ (תהלים ק). וְכָתוּב ׳וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב׳ (דניאל ז, ט) - בִּמְקוֹמוֹ הוּא יוֹשֵׁב, וְאֵין נוֹדָע לוֹ. יוֹשֵׁב וְאֵינוֹ מָצוּי, וְכָתוּב ׳אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי וְגוֹ'׳ (תהילים קלט, יד).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דתנינן, באתר דאית יום אית לילה דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא, זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח, לא אתקרי ׳לא יום ולא לילה׳. דלית יום אקרי, אלא מסטרא דילן. ולית לילה אקרי, אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא, לא אתידע ולא אתחזי מניה, ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין. לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא. (אתתקנו) בתליסר תקונין אלין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה, ואלין תקונין דבהאי דיקנא, מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין, מכלא אסתימו, ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא, בפשיטותא דלהון כלהון כלילן, כמה דאתמר, אתידע ולא אתידע. טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי, ׳אני יהו"ה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן׳ (ישעיהו מב, ח) - וכתיב ׳הוא עשנו ולא אנחנו׳ (תהלים ק). וכתיב ׳ועתיק יומין יתיב׳ (דניאל ז, ט) - באתריה יתיב ולית ידיע ליה. יתיב ולא שכיח, וכתיב ׳אודך על כי נוראות נפליתי וגו'׳ (תהילים קלט, יד).
התרגום: ששנינו, במקום שיש יום יש לילה, שאין יום בלא לילה. ומשום שאותו הזמן, זמן יקר הדיקנא הוא, והוא לבדו נמצא, אינו נקרא ׳לא יום ולא לילה׳ (זכריה יד, ז). שאין יום נקרא, אלא מצדנו. ואין לילה נקרא, אלא מצדנו. ומשום שתקון זה כולל את הכל, אינו נודע ואינו נראה ממנו, וממנו נמשך משחא דרבותא לשלשה עשר עברי מבועין, לכל אותם שלמטה, המאירים במשחא ההוא. (נתתקנו) בשלשה עשר תקונים אלה נתתקנה הדיקנא הקדושה העליונה, ואלה התקונים שבדיקנא זו, מתתקנים ויורדים לכמה עברים. ואינם נראים כיצד מתפשטים וכיצד יוצאים, מן הכל נסתמו, ומן הכל נטמנו. אין מי שיודע מקום לעתיקא זה, בפשטותם כלם כלולים, כפי שנאמר, נודע ולא נודע. טמון ולא טמון. עליו נאמר, ׳אני יהו"ה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן׳ (ישעיהו מב, ח) - וכתוב ׳הוא עשנו ולא אנחנו׳ (תהלים ק). וכתוב ׳ועתיק יומין יתיב׳ (דניאל ז, ט) - במקומו הוא יושב, ואין נודע לו. יושב ואינו מצוי, וכתוב ׳אודך על כי נוראות נפליתי וגו'׳ (תהילים קלט, יד).
מן המפרשים
הסולם: דתנינן באתר דאית וכו׳ : שלמדנו, במקום שיש יום יש לילה, כי אין יום בלי לילה, ומשום שהזמן ההוא יהיה זמן של יקר הדיקנא, והוא לבדו ימצא, אינו נקרא לא יום ולא לילה. כי אין נקרא יום אלא מצד שלנו, ואין נקרא לילה אלא מצד שלנו. ומשום…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: