ארחא עילאה דדיקנא נחית תחת נוקבי דחוטמא וארחא דלתתא שקילן דא כדא
האדרא רבא · לא החזיק לעד אפו - סוד תיקון חמישאה דדיקנא ושכיכת הרוגז · מאמר 15 · פיסקה 4 · דף קלג ע"ב
לשון הזוהר
דְּתַנְיָא, אָרְחָא, עִלָּאָה דְּדִיקְנָא קַדִּישָׁא, (עלאה עתיקא דעתיקי) דְּאִיהוּ נָחִית (בדיקניה) תְּחוֹת נוּקְבֵי דְּחוֹטָמָא דְּעַתִּיקֵי, וְהַאי אָרְחָא דִּלְתַתָּא, שְׁקִילָן אִינּוּן בְּכֹלָּא - דָּא לְעֵילָּא, וְדָא לְתַתָּא. לְעֵילָּא, ׳עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע׳, לְתַתָּא, ׳לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ׳ - וְתָנֵינָן, לֹא הֶחזִיק - דְּלָא אִית אֲתָר לְמֵיתַב, כְּמָה דִּלְעֵילָּא יָהִיב אַתְרָא לְאַעְבְּרָא, כַּךְ לְתַתָּא, יָהִיב אֲתָר לְאַעְבְּרָא.
תרגום
שֶׁשָּׁנִינוּ, הַנָּתִיב הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדִּיקְנָא הַקָּדוֹשׁ, הַיּוֹרֵד תַּחַת נִקְבֵי חוֹטְמוֹ שֶׁל עַתִּיקֵי, וְנָתִיב זֶה שֶׁלְּמַטָּה, שָׁוִים הֵם בַּכֹּל - זֶה לְמַעְלָה וְזֶה לְמַטָּה. לְמַעְלָה, ׳עֹבֵר עַל פֶּשַׁע׳, לְמַטָּה, ׳לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ׳ - וְשָׁנִינוּ, ׳לֹא הֶחֱזִיק׳ - שֶׁאֵין מָקוֹם לָשֶׁבֶת שָׁם, כְּשֵׁם שֶׁלְּמַעְלָה נוֹתֵן הַמָּקוֹם רַק לַעֲבֹר, כָּךְ לְמַטָּה נוֹתֵן מָקוֹם רַק לַעֲבֹר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דתניא, ארחא, עלאה דדיקנא קדישא, (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי, והאי ארחא דלתתא, שקילן אינון בכלא - דא לעילא, ודא לתתא. לעילא, ׳עובר על פשע׳, לתתא, ׳לא החזיק לעד אפו׳ - ותנינן, לא החזיק - דלא אית אתר למיתב, כמה דלעילא יהיב אתרא לאעברא, כך לתתא, יהיב אתר לאעברא.
התרגום: ששנינו, הנתיב העליון של הדיקנא הקדוש, היורד תחת נקבי חוטמו של עתיקי, ונתיב זה שלמטה, שוים הם בכל - זה למעלה וזה למטה. למעלה, ׳עבר על פשע׳, למטה, ׳לא החזיק לעד אפו׳ - ושנינו, ׳לא החזיק׳ - שאין מקום לשבת שם, כשם שלמעלה נותן המקום רק לעבר, כך למטה נותן מקום רק לעבר.
מן המפרשים
אור יקר: לא החזיק לעד אפו בפסוק מי אל כמוך, וכן הוא בסוד המדות ארך אפים במלכות תיקון רביעי ורב חסד תיקון חמישי דהיינו היסוד שעיקרו חסד כאשר נבאר, קם ר׳ יוסי וכו׳ שכיך מרוגזא, פירוש אין הכוונה שהיא המלך הכועס והכעס הוא הוא בעצמו אלא…
הסולם: דתניא ארחא עלאה וכו׳ : שלמדנו, ארח העליון של הדיקנא הקדוש, שהוא יורד, על שפה עלאה, תחת נקבי החוטם דעתיק, והאורח הזה שלמטה, באמצעיתא דשערות דשפה תתאה, שוים הם בכל. זה למעלה בשפה עלאה, וזה למטה בשפה תתאה. למעלה נקרא האורח, עובר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: