תקון חמישאה - נפיק ארחא אחרא מתחת הפה - לא החזיק לעד אפו
האדרא רבא · לא החזיק לעד אפו - סוד תיקון חמישאה דדיקנא ושכיכת הרוגז · מאמר 15 · פיסקה 1 · דף קלג ע"א
לשון הזוהר
תִּקּוּנָא חֲמִישָּׁאָה. נָפִיק אוֹרְחָא אַחֲרָא מִתְּחוֹת פּוּמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ׳ (מיכה ז, יח). קוּם רִבִּי יוֹסֵי. קָם רִבִּי יוֹסֵי, פָּתַח וְאָמַר, ׳אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיהו"ה אֱלֹהָיו׳ (תהילים קמד, טו) - ׳אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ׳ - מַהוּ ׳שֶׁכָּכָה לּוֹ׳. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה׳ (אסתר ז, י) - שָׁכִיךְ מֵרוּגְזֵיה.
תרגום
תִּקּוּנָא הַחֲמִישִׁי. יוֹצֵא נָתִיב אַחֵר מִתַּחַת הַפֶּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז) ׳לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ (מיכה ז, יח)׳. קוּם רַבִּי יוֹסֵי. קָם רַבִּי יוֹסֵי, פָּתַח וְאָמַר, (תהלים קמד) ׳אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו (תהלים קמד, טו)׳ - ׳אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ׳ - מַהוּ ׳שֶׁכָּכָה לּוֹ׳? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ז) ׳וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה (אסתר ז, י)׳ - שָׁכַךְ מֵרָגְזוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תקונא חמישאה. נפיק אורחא אחרא מתחות פומא, הדא הוא דכתיב, ׳לא החזיק לעד אפו׳ (מיכה ז, יח). קום רבי יוסי. קם רבי יוסי, פתח ואמר, ׳אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהו"ה אלהיו׳ (תהילים קמד, טו) - ׳אשרי העם שככה לו׳ - מהו ׳שככה לו׳. כמה דאת אמר ׳וחמת המלך שככה׳ (אסתר ז, י) - שכיך מרוגזיה.
התרגום: תקונא החמישי. יוצא נתיב אחר מתחת הפה. זהו שכתוב (מיכה ז) ׳לא החזיק לעד אפו (מיכה ז, יח)׳. קום רבי יוסי. קם רבי יוסי, פתח ואמר, (תהלים קמד) ׳אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו (תהלים קמד, טו)׳ - ׳אשרי העם שככה לו׳ - מהו ׳שככה לו׳? כמו שנאמר (אסתר ז) ׳וחמת המלך שככה (אסתר ז, י)׳ - שכך מרגזו.
מן המפרשים
אור יקר: [סימן ג] לחצונים, נמצאים מקצתם שמחים ומקצתם עצבים שהרי החלק הנתן לחצונים הוא קצת דין שנעשה בעולם, אמנם יש מתיקות הדין בדרך אחרת שאין אחר המתקה זו חלק לחצונים כלל והיינו מתיקותם מצד אור עליון המתגלה מהכתר ומבטל הדין, ואז הם…
הסולם: תקונא חמישאה וכו׳ : התקון החמישי. יוצא אורח אחר מתחת הפה. ז״ש, לא החזיק לעד אפו. קום ר׳ יוסי. קם ר׳ יוסי, פתח ואמר, אשרי העם שככה לו אשרי העם שה׳ אלקיו, שואל, אשרי העם שככה לו, מהו שככה לו. ומשיב, הוא כמו שאתה אומר, וחמת המלך…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: