ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 14: לשארית נחלתו - סוד תיקון רביעאה דדיקנא תחת הפה › פיסקה 1 (קלג ע"א)

תקון רביעאה - מתתקן שערא תחת הפה מראש לראש - לשארית נחלתו

האדרא רבא · לשארית נחלתו - סוד תיקון רביעאה דדיקנא תחת הפה · מאמר 14 · פיסקה 1 · דף קלג ע"א

לשון הזוהר

תִּקּוּנָא רְבִיעָאָה, מִתְתָּקַן שַׂעֲרָא (ונחית) תְּחוֹת פּוּמָא, מֵרֵישָׁא חֲדָא לְרֵישָׁא חֲדָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ׳ (מיכה ז, יח) - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה׳ (מלכים ב יט, ד) - הַנִּמְצָאָה מַמָּשׁ. שְׁאֵרִית דִּכְתִּיב, ׳שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה׳ (צפניה ג, יג).

תרגום

תִּקּוּנָא הָרְבִיעִי, מִתְתַּקֵּן הַשֵּׂעָר תַּחַת הַפֶּה, מֵרֹאשׁ אֶחָד לְרֹאשׁ אֶחָד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז) ׳לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ (מיכה ז, יח)׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט) ׳וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה (מלכים ב יט, ד)׳ - - הַנִּמְצָאָה מַמָּשׁ. שְׁאֵרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (צפניה ג) ׳שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה (צפניה ג, יג)׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תקונא רביעאה, מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב, ׳לשארית נחלתו׳ (מיכה ז, יח) - כמה דאת אמר ׳ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה׳ (מלכים ב יט, ד) - הנמצאה ממש. שארית דכתיב, ׳שארית ישראל לא יעשו עולה׳ (צפניה ג, יג).

התרגום: תקונא הרביעי, מתתקן השער תחת הפה, מראש אחד לראש אחד. זהו שכתוב (מיכה ז) ׳לשארית נחלתו (מיכה ז, יח)׳ - כמו שנאמר (מלכים ב יט) ׳ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה (מלכים ב יט, ד)׳ - - הנמצאה ממש. שארית, כמו שכתוב (צפניה ג) ׳שארית ישראל לא יעשו עולה (צפניה ג, יג)׳.

מן המפרשים

הסולם: תקונא רביעאה וכו׳ : התקון הרביעי. השערות מתתקנות תחת הפה, מראש אחד לראש אחד. דהיינו שבולת הזקן. ז״ש, לשארית נחלתו. כש״א, ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה. הנמצאה ממש. שארית, הוא כעין, שכתוב, שארית ישראל לא יעשו עולה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: