ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 12: אני לדודי ועלי תשוקתו - סוד תיקון תנינא דדיקנא ושלוש עשרה מכילין נהירין › פיסקה 7 (קלב ע"ב)

קום רבי חזקיה תנינות - קלא נפק ואמר אין מלאך אחד עושה שתי שליחות

האדרא רבא · אני לדודי ועלי תשוקתו - סוד תיקון תנינא דדיקנא ושלוש עשרה מכילין נהירין · מאמר 12 · פיסקה 7 · דף קלב ע"ב

לשון הזוהר

קוּם רִבִּי חִזְקִיָּה תִּנְיָינוּת, וְאוֹקִיר תִּיקוּנָא תְּלִיתָאָה, דְּדִיקְנָא קַדִּישָׁא. תָּנָא, עַד לָא קָם רִבִּי חִזְקִיָּה, קָלָא נָפַק וְאָמַר: אֵין מַלְאָךְ אֶחָד עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחוּת. אִתְרְגִישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, וַדַּאי כָּל חַד וְחַד בְּאַתְרֵיהּ, וַאֲנָא, וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרִי, וְרִבִּי אַבָּא, אִשְׁתְּלִים שְׁלֵימָתָא עִלָּאָה.

תרגום

קוּם רַבִּי חִזְקִיָּה שֵׁנִית, וְהוֹקֵר תִּקּוּנָא הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל הַדִּיקְנָא הַקָּדוֹשׁ. שָׁנִינוּ, עַד שֶׁלֹּא קָם רַבִּי חִזְקִיָּה, יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אֵין מַלְאָךְ אֶחָד עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחֻיּוֹת. נִתְרַגֵּשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, וַדַּאי כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּמְקוֹמוֹ, וַאֲנִי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנִי וְרַבִּי אַבָּא, הִשְׁתַּלְּמָה בָּנוּ הַשְּׁלֵמוּת הָעֶלְיוֹנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: קום רבי חזקיה תניינות, ואוקיר תיקונא תליתאה, דדיקנא קדישא. תנא, עד לא קם רבי חזקיה, קלא נפק ואמר: אין מלאך אחד עושה שתי שליחות. אתרגיש רבי שמעון ואמר, ודאי כל חד וחד באתריה, ואנא, ורבי אלעזר ברי, ורבי אבא, אשתלים שלימתא עלאה.

התרגום: קום רבי חזקיה שנית, והוקר תקונא השלישי של הדיקנא הקדוש. שנינו, עד שלא קם רבי חזקיה, יצאה בת קול ואמרה: אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות. נתרגש רבי שמעון ואמר, ודאי כל אחד ואחד במקומו, ואני ורבי אלעזר בני ורבי אבא, השתלמה בנו השלמות העליונה.

מן המפרשים

אור יקר: אחד עושה שתי שליחיות, אפשר שהוא דרך משל שהיה ראוי לתת חלק לכל החברים ולא שיש חבר שעדיין לא נכלל במציאות התיקוני׳ כלל ור׳ חזקיה יוכלל שני פעמים כיון שכבר גמר דבריו וישב, ואם היה עומד ומתקן שנים או שלש תיקונים ניחא שהכל שליחות…

הסולם: קום ר׳ חזקיה וכו׳: קום ר׳ חזקיה שנית והוקר תקון השלישי של הדיקנא הקדוש. למדנו, מטרם שר׳ חזקיה קם, יצא קול ואמר, אין מלאך אחד עושה שתי שליחות. נתפעל ר״ש ואמר, ודאי כל אחד ואחד במקומו. כלומר, שיש גבול לכל אחד, שאינו יכול לתקן…

לכל המפרשים על פיסקה זו