ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 12: אני לדודי ועלי תשוקתו - סוד תיקון תנינא דדיקנא ושלוש עשרה מכילין נהירין › פיסקה 5 (קלב ע"ב)

רשבי: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמיא

האדרא רבא · אני לדודי ועלי תשוקתו - סוד תיקון תנינא דדיקנא ושלוש עשרה מכילין נהירין · מאמר 12 · פיסקה 5 · דף קלב ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כֻּלְּהוּ בּוּצִינִין חַבְרִין, דְּאַתְיָין בְּהַאי עִזְקָא קַדִּישָׁא, אַסְהַדְנָא עָלַי שְׁמַיָיא עִלָאִין דְּעִלָּאִין, וְאַרְעָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה דְּעִלָּאָה, דַּאֲנָא חָמֵי הַשְׁתָּא, מַה דְּלָא חָמָא בַּר נָשׁ, מִיּוֹמָא דְּסָלִיק מֹשֶׁה זִמְנָא תִּנְיָינָא לְטוּרָא דְּסִינַי, דַּאֲנָא חֲמֵינָא אַנְפָּאִי נְהִירִין, כִּנְהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא תַּקִּיפָא, דְּזַמִּין לְמֵיפַּק בְּאַסְוָותָא לְעָלְמָא, דִּכְתִּיב, ׳וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ׳ (מלאכי ג, כ) - וְעוֹד דַּאֲנָא יְדַעְנָא דְּאַנְפָּאי נְהִירִין, ׳וּמֹשֶׁה לָא יָדַע׳ וְלָא אִסְתָּכַּל. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּמֹשֶׁה לָא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו׳ (שמות לד, כט).

תרגום

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל הַבּוּצִינִין הַחֲבֵרִים הַבָּאִים בְּטַבַּעַת קְדוֹשָׁה זוֹ, מֵעִיד אֲנִי עָלַי אֶת הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל עֶלְיוֹנִים וְאֶת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל עֶלְיוֹנָה, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה עַתָּה מַה שֶּׁלֹּא רָאָה אָדָם, מִיּוֹם שֶׁעָלָה מֹשֶׁה בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה לְהַר סִינַי, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה פָּנַי מְאִירוֹת כְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הֶחָזָק הֶעָתִיד לָצֵאת בִּרְפוּאָה לָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג) ׳וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ (מלאכי ג, כ)׳ - וְעוֹד שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁפָּנַי מְאִירוֹת, ׳וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע׳ - וְלֹא הִסְתַּכֵּל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות לד) ׳וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו (שמות לד, כט)׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, כלהו בוצינין חברין, דאתיין בהאי עזקא קדישא, אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין, וארעא קדישא עלאה דעלאה, דאנא חמי השתא, מה דלא חמא בר נש, מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני, דאנא חמינא אנפאי נהירין, כנהורא דשמשא תקיפא, דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב, ׳וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה׳ (מלאכי ג, כ) - ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין, ׳ומשה לא ידע׳ ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב, ׳ומשה לא ידע כי קרן עור פניו׳ (שמות לד, כט).

התרגום: אמר רבי שמעון, כל הבוצינין החברים הבאים בטבעת קדושה זו, מעיד אני עלי את השמים העליונים של עליונים ואת הארץ הקדושה העליונה של עליונה, שאני רואה עתה מה שלא ראה אדם, מיום שעלה משה בפעם השניה להר סיני, שאני רואה פני מאירות כאור השמש החזק העתיד לצאת ברפואה לעולם, שכתוב (מלאכי ג) ׳וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה (מלאכי ג, כ)׳ - ועוד שאני יודע שפני מאירות, ׳ומשה לא ידע׳ - ולא הסתכל. זהו שכתוב (שמות לד) ׳ומשה לא ידע כי קרן עור פניו (שמות לד, כט)׳.

מן המפרשים

אור יקר: רבי חזקיה לעתיק דעתיקי, אמר ר׳ שמעון כולהו ברצינין דאתין בהאי עזקא קדישא, אסהדנא עלי שמיא עילאין דעילאין וארעא קדישא עילאה דעילאה, דאנא חמי השתא מה דלא חמא ברנש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני, ואנא חמינא.

הסולם: אמר ר״ש כלהו וכו׳: אר״ש אל החברים, כל המאורות, שהם, אתם החברים שבאים להתתקן בטבעת הקדושה הזו, דהיינו בי״ג תקוני דיקנא. שמעו. אני מעיד עלי שמים העליונים דעליונים והארץ הקדושה העליונה דעליונה, שה״ס שמים חדשים והארץ החדשה הנעשים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: