ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 11: מי אל כמוך נושא עון - סוד תיקון קדמאה דדיקנא ושלוש עשרה מדות רחמים › פיסקה 17 (קלב ע"א)

שלשים ואחד קוצי תקיפים לכפות למטה כחשבון אל - כל קוץ מתפרש לעולמות

האדרא רבא · מי אל כמוך נושא עון - סוד תיקון קדמאה דדיקנא ושלוש עשרה מדות רחמים · מאמר 11 · פיסקה 17 · דף קלב ע"א

לשון הזוהר

תְּלָתִין וְחַד קוֹצֵי שְׁקִילִין, דַּהֲווּ בְּתִקּוּנָא קַדְמָאָה תַּקִּיפִין, לְאַכְפְּיָיא לְתַתָּא, כְּחוּשְׁבָּן אֵ"ל. מַהוּ אֵ"ל. תַּקִּיף יָכוֹל. וּבְכָל קוֹצָא וְקוֹצָא, מִתְפָּרְשִׁין תְּלָתִין וְחַד עָלְמִין, תַּקִּיפִין שָׁלְטִין, לְאִתְעָיְינָא (ס"א לאתפשטא) (ס"א לאכפיא, ואתפשטו) ל"א בְּהַאי סְטָר, וְלֹ"א בְּהַאי סְטָר. וְכָל עָלְמָא וְעָלְמָא מִנֵּיהּ, מִתְפְּרַשׁ לְאֶלֶף עָלְמִין דִּכְסִיפִין לְעִדּוּנָא רַבָּא. וְכֹלָּא סָתִים בְּרֵישָׁא דְּדִיקְנָא, דְּכָלִיל תַּקִּיפָא, וּכְלִילָן בְּהַאי אֵ"ל. וְעִם כָּל דָא, הַאי אֵ"ל אִתְכַּפְיָיא לְרַחֲמֵי, דְּרַחֲמֵי דְּעַתִּיק יוֹמִין, (אתבסם) וְאִתְכְּלַל וְאִתְפָּשַּׁט בֵּיהּ.

תרגום

שְׁלֹשִׁים וְאַחַת הַקְּווּצוֹת הַשָּׁווֹת, שֶׁהָיוּ בְּתִקּוּנָא הָרִאשׁוֹן חֲזָקוֹת לְהַכְנִיעַ לְמַטָּה, כְּמִנְיַן אֵ"ל. מַהוּ אֵ"ל? חָזָק, יָכוֹל. וּבְכָל קְווּצָה וּקְווּצָה נִפְרָדִים שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד עוֹלָמוֹת חֲזָקִים שׁוֹלְטִים, הִתְפַּשְּׁטוּ שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מִצַּד זֶה וּשְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מִצַּד זֶה. וְכָל עוֹלָם וְעוֹלָם מִמֶּנּוּ נִפְרָד לְאֶלֶף עוֹלָמוֹת נִכְסָפִים לְעִדּוּן גָּדוֹל. וְהַכֹּל סָתוּם בְּרֹאשׁ הַדִּיקְנָא, הַכּוֹלֵל חָזָק, וּכְלוּלִים בְּאֵ"ל זֶה. וְעִם כָּל זֶה, אֵ"ל זֶה נִכְנָע לָרַחֲמִים, לְרַחֲמֵי עַתִּיק יוֹמִין, וְנִכְלָל וּמִתְפַּשֵּׁט בּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תלתין וחד קוצי שקילין, דהוו בתקונא קדמאה תקיפין, לאכפייא לתתא, כחושבן א"ל. מהו א"ל. תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא, מתפרשין תלתין וחד עלמין, תקיפין שלטין, לאתעיינא (ס"א לאתפשטא) (ס"א לאכפיא, ואתפשטו) ל"א בהאי סטר, ול"א בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה, מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא, דכליל תקיפא, וכלילן בהאי א"ל. ועם כל דא, האי א"ל אתכפייא לרחמי, דרחמי דעתיק יומין, (אתבסם) ואתכלל ואתפשט ביה.

התרגום: שלשים ואחת הקווצות השוות, שהיו בתקונא הראשון חזקות להכניע למטה, כמנין א"ל. מהו א"ל? חזק, יכול. ובכל קווצה וקווצה נפרדים שלשים ואחד עולמות חזקים שולטים, התפשטו שלשים ואחד מצד זה ושלשים ואחד מצד זה. וכל עולם ועולם ממנו נפרד לאלף עולמות נכספים לעדון גדול. והכל סתום בראש הדיקנא, הכולל חזק, וכלולים בא"ל זה. ועם כל זה, א"ל זה נכנע לרחמים, לרחמי עתיק יומין, ונכלל ומתפשט בו.

מן המפרשים

הסולם: תקונא קדמאה וכו׳ : תקון הראשון של שערות דיקנא. הוא תקון המתחיל מתחילת שערות של הראש, דהיינו מפאתי הראש, שהיא ראשית שערות ראש ממטה למעלה, וה״ס מלכות שלהן. (כמ״ש לעיל אות ע״ד) ולמדנו, כל תקוני דיקנא אינם נמצאים אלא ממוח הראש.…

לכל המפרשים על פיסקה זו