ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא רבא › מאמר 11: מי אל כמוך נושא עון - סוד תיקון קדמאה דדיקנא ושלוש עשרה מדות רחמים › פיסקה 12 (קלב ע"א)

קושיה למה שערות הדיקנא שחורות ולא כשער הראש - הא בעליונה הא בתחתונה

האדרא רבא · מי אל כמוך נושא עון - סוד תיקון קדמאה דדיקנא ושלוש עשרה מדות רחמים · מאמר 11 · פיסקה 12 · דף קלב ע"א

לשון הזוהר

וְאִי תֵּימָא, אִי הָכִי הָא שַׂעְרֵי דִּלְתַתָּא, אִינּוּן אוּכָמֵי, אֲמַאי לָא הֲווֹ דָּא כְּדָּא. דְּתַנְיָא כְּתִיב, ׳קְווּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב׳ (שיר השירים ה, יא). וּכְתִיב, ׳וּשְׂעַר רֵישֵׁיהּ כַּעֲמַר נְקֵא׳ (דניאל ז, ט) - לָא קַשְׁיָא, הָא בְּדִיקְנָא עִלָּאָה, הָא בְּדִיקְנָא תַּתָּאָה. וְעַל דָּא, כַּד אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל, אִתְיְיהִיבַת בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה. וְעִקָּרָא דְּמִלָּה מִשּׁוּם דְּהָנֵי שַׂעְרֵי בְּגִין דְּמִמּוֹחָא אִשְׁתְּכָחוּ לְאִתְמַשְּׁכָא לְמוֹחָא דִּלְתַּתָּא וְאִינּוּן לְעֵילָּא מִן דִּיקְנָא דִּיקְנָא בִּלְחוֹדוֹי הוּא. וְכָל תִּקּוּנוֹי בִּלְחוֹדֵיהוֹן אִשְׁתְּכָחוּ. דִּיקְנָא בִּלְחוֹדוֹי. וְשַׁעְרֵי בִּלְחוֹדַיְיהוּ.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר, אִם כֵּן הֲרֵי שְׂעָרוֹת שֶׁלְּמַטָּה שְׁחוֹרוֹת הֵן, מַדּוּעַ לֹא הָיוּ אֵלּוּ כָּאֵלּוּ? שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, כָּתוּב (שיר השירים ה) ׳קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב (שיר השירים ה, יא)׳ - וְכָתוּב (דניאל ז) ׳וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא (דניאל ז, ט)׳ - לֹא קָשֶׁה, זֶה בְּדִיקְנָא הָעֶלְיוֹן וְזֶה בְּדִיקְנָא הַתַּחְתּוֹן. וְעַל כֵּן, כְּשֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, נִתְּנָה בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה. וְעִקַּר הַדָּבָר מִשּׁוּם שֶׁשְּׂעָרוֹת אֵלֶּה, בִּהְיוֹתָן נִמְצָאוֹת מִן הַמּוֹחַ לְהִמָּשֵׁךְ אֶל הַמּוֹחַ שֶׁלְּמַטָּה, הֵן לְמַעְלָה מִן הַדִּיקְנָא, הַדִּיקְנָא בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא, וְכָל תִּקּוּנָיו בִּפְנֵי עַצְמָם נִמְצָאִים - הַדִּיקְנָא בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְהַשְּׂעָרוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תימא, אי הכי הא שערי דלתתא, אינון אוכמי, אמאי לא הוו דא כדא. דתניא כתיב, ׳קווצותיו תלתלים שחורות כעורב׳ (שיר השירים ה, יא). וכתיב, ׳ושער רישיה כעמר נקא׳ (דניאל ז, ט) - לא קשיא, הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה. ועל דא, כד אתייהיבת אורייתא לישראל, אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועקרא דמלה משום דהני שערי בגין דממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא ואינון לעילא מן דיקנא דיקנא בלחודוי הוא. וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו. דיקנא בלחודוי. ושערי בלחודייהו.

התרגום: ואם תאמר, אם כן הרי שערות שלמטה שחורות הן, מדוע לא היו אלו כאלו? שהרי שנינו, כתוב (שיר השירים ה) ׳קוצותיו תלתלים שחרות כעורב (שיר השירים ה, יא)׳ - וכתוב (דניאל ז) ׳ושער ראשה כעמר נקא (דניאל ז, ט)׳ - לא קשה, זה בדיקנא העליון וזה בדיקנא התחתון. ועל כן, כשנתנה התורה לישראל, נתנה באש שחורה על גבי אש לבנה. ועקר הדבר משום ששערות אלה, בהיותן נמצאות מן המוח להמשך אל המוח שלמטה, הן למעלה מן הדיקנא, הדיקנא בפני עצמו הוא, וכל תקוניו בפני עצמם נמצאים - הדיקנא בפני עצמו והשערות בפני עצמן.

מן המפרשים

אור יקר: שער רישיה כעמר נקה למוחיה דזעיר, וממוחיה לשעריה ומחליק השער, וחכמה יוצא לעולם, הן אלה כללות דבריו. ואם כן יצא מזה שהחכמה העליונה הסתומה בכתר תתגלה למטה ותאיר בעולמות התחתונים, וזה הפך כל הנדרש לעיל והם תרתי דסתרן אהדדי, כי…

הסולם: א ואי תימא אי וכו׳ : ואם תאמר, אם כן, הרי השערות שלמטה, של ז״א, הן שחורות, ולמה לא היו אלו כאלו דא״א שהן לבנות. שלמדנו, כתוב, קווצותיו תלתלים שחורות כעורב. וכתוב, ושער רישיה כעמר נקא. דהיינו לבנות. שהכתובים סותרים זה את זה.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: