שמח רשבי: ה שמעתי שמעך יראתי - הדבר תלוי בחביבות ולא ביראה בלבד
האדרא רבא · עת לעשות לה - סוד פתיחת האדרא וכינוס החברים לגלות רזי רזין · מאמר 1 · פיסקה 7 · דף קכח ע"א
לשון הזוהר
חַדֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳יהו"ה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי׳ (חבקוק ג, ב) - (אמר) (קל"ח:) הָתָם יֵאוֹת הֲוָה לְמֶהֱוִי דָּחִיל. אֲנָן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָיא מִלְּתָא, דִּכְתִּיב, ׳וְאָהַבְתָּ אֶת יהו"ה אֱלֹהֶיךָ׳ (דברים ו, ה), וּכְתִיב ׳מֵאַהֲבַת יהו"ה אֶתְכֶם׳ (דברים ז, ח) - וּכְתִיב ׳אָהַבְתִּי אֶתְכֶם וְגוֹ'׳ (מלאכי א, ב).
תרגום
שָׂמַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךְ יָרֵאתִי׳ (חבקוק ג, ב) - שָׁם רָאוּי לִהְיוֹת יָרֵא. אָנוּ בַּחֲבִיבוּת תָּלוּי הַדָּבָר, שֶׁכָּתוּב ׳וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךְ׳ (דברים ו, ה), וְכָתוּב ׳מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם׳ (שם ז, ח) - וְכָתוּב ׳אָהַבְתִּי אֶתְכֶם וְגוֹ'׳ (מלאכי א, ב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: חדי רבי שמעון ואמר, ׳יהו"ה שמעתי שמעך יראתי׳ (חבקוק ג, ב) - (אמר) (קל"ח:) התם יאות הוה למהוי דחיל. אנן בחביבותא תלייא מלתא, דכתיב, ׳ואהבת את יהו"ה אלהיך׳ (דברים ו, ה), וכתיב ׳מאהבת יהו"ה אתכם׳ (דברים ז, ח) - וכתיב ׳אהבתי אתכם וגו'׳ (מלאכי א, ב).
התרגום: שמח רבי שמעון ואמר, ׳ה' שמעתי שמעך יראתי׳ (חבקוק ג, ב) - שם ראוי להיות ירא. אנו בחביבות תלוי הדבר, שכתוב ׳ואהבת את ה' אלהיך׳ (דברים ו, ה), וכתוב ׳מאהבת ה' אתכם׳ (שם ז, ח) - וכתוב ׳אהבתי אתכם וגו'׳ (מלאכי א, ב).
מן המפרשים
הסולם: חדי ר״ש ואמר וכו׳: שמח ר״ש ואמר, ה׳ שמעתי שמעך יראתי. שם נכון היה שיהיה מתירא. משום ששורשו היה מקו שמאל, אבל אנחנו המיוחדים בקו האמצעי, באהבה תלוי הדבר, דהיינו בחסדים שהם בחינת אהבה. שכתוב, ואהבת את ה׳ אלקיך. וכתוב, מאהבת ה׳…
מקור הישועה כוונות החגים א חגי תשרי: זוהר נשא דף קכ"ח ע"א …שבאימא בהפוך, ר"ת 'שמעך 'יראתי. כי מקום אחיזת הקליפות, הוא בי"ש של הנקבה. ולפי שחבקוק מן יש אלו שבנוקבא היה ירא מאד, כמ"ש שמעך יראתי: ראה אדרא רבא בתחילתה זוהר נשא דף קכ"ח ע"א:... חדי רבי שמעון ואמר,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: