ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא זוטא › מאמר 43: לא סיים בוצינא קדישא למימר חיים עד דאשתככו מלוי - סוד הסתלקות רבי שמעון בן יוחאי וההילולא במערת מירון › פיסקה 2 (רצו ע"ב)

כל ההוא יומא לא אפסיק אשא מן ביתא ולא הוה מאן דמטי לגביה דלא יכילו דנהורא ואשא הוה בסוחרניה - בתר דאזיל אשא חמינא לבוצינא קדישא קדש הקדשים דאסתלק מן עלמא אתעטף שכיב על ימיניה ואנפוי חייכין

האדרא זוטא · לא סיים בוצינא קדישא למימר חיים עד דאשתככו מלוי - סוד הסתלקות רבי שמעון בן יוחאי וההילולא במערת מירון · מאמר 43 · פיסקה 2 · דף רצו ע"ב

לשון הזוהר

כָּל הַהוּא יוֹמָא, לָא אַפְסִיק אֶשָּׁא מִן בֵּיתָא, וְלָא הֲוָה מַאן דְּמָטֵי לְגַבֵּיהּ, דְּלָא יָכִילוּ דִּנְהוֹרָא וְאֶשָּׁא הֲוָה בְּסוּחֲרָנֵיהּ. כָּל הַהוּא יוֹמָא נָפִילְנָא עַל אַרְעָא, וְגָעֵינָא. בָּתַר דְּאָזִיל אֶשָּׁא, חֲמֵינָא לְבוּצִינָא קַדִּישָׁא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, דְּאִסְתְּלַּק מִן עָלְמָא, אִתְעֲטָּף שָׁכִיב עַל יְמִינֵיהּ, וְאַנְפּוֹי חַיְיכִין.

תרגום

כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, לֹא פָּסְקָה הָאֵשׁ מִן הַבַּיִת, וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו, כִּי לֹא יָכְלוּ, שֶׁהָאוֹר וְהָאֵשׁ הָיוּ סְבִיבוֹ. כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם נָפַלְתִּי עַל הָאָרֶץ, וְגָעִיתִי. אַחַר שֶׁהָלְכָה הָאֵשׁ, רָאִיתִי אֶת בּוּצִינָא קַדִּישָׁא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, מְעֻטָּף שׁוֹכֵב עַל יְמִינוֹ, וּפָנָיו צוֹחֲקוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כל ההוא יומא, לא אפסיק אשא מן ביתא, ולא הוה מאן דמטי לגביה, דלא יכילו דנהורא ואשא הוה בסוחרניה. כל ההוא יומא נפילנא על ארעא, וגעינא. בתר דאזיל אשא, חמינא לבוצינא קדישא קדש הקדשים, דאסתלק מן עלמא, אתעטף שכיב על ימיניה, ואנפוי חייכין.

התרגום: כל אותו היום, לא פסקה האש מן הבית, ולא היה מי שיגיע אליו, כי לא יכלו, שהאור והאש היו סביבו. כל אותו היום נפלתי על הארץ, וגעיתי. אחר שהלכה האש, ראיתי את בוצינא קדישא קדש הקדשים, שנסתלק מן העולם, מעטף שוכב על ימינו, ופניו צוחקות.

מן המפרשים

הסולם: כל ההוא יומא וכו': כל אותו היום, לא נפסק האש מן הבית, ולא היה מי שיגיע אליו, כי לא יכלו, מחמת שהאור והאש היו מסבבים אותו. כל אותו היום נפלתי על הארץ וגעיתי. אחר שהלכה האש, ראיתי את המאור הקדוש, קדש הקדשים, שנסתלק מן העולם,…

לכל המפרשים על פיסקה זו