תו אתפשט גופא בתרין שוקין ומתאחדן ביניהו תרין כוליין ותרין ביעי דדכורא - ובגין כך אקרון צבאות ואנון נצח והוד תפארת ידוד נצח והוד צבאות
האדרא זוטא · תו אתפשט דכורא בימינא ושמאלא בירותא דאחסנא - סוד תפארת נצח הוד ויסוד כאברי הגוף המתפשט מהדכורא · מאמר 41 · פיסקה 2 · דף רצו ע"א
לשון הזוהר
תּוּ אִתְפְּשָׁט גּוּפָא, בִּתְרֵין שׁוֹקִין. וּמִתְאַחֲדָן בֵּינַיְיהוּ תְּרֵין כּוּלְיָין, וּתְרֵין בֵּיעֵי דִּדְכוּרָא. דְּכָל מִשְׁחָא וּרְבוּת וְחֵילָא (דדכורא) דְּכָל גּוּפָא, בְּהוּ אִתְכְּנַשׁ, דְּכָל חַיָּילִין דְּנָפִיק, מִנְּהוֹן נָפְקִין. וְשַׁרְיָין כֹּלָּא בְּפוּם אַמָּה. וּבְגִין כָּךְ אִקְרוּן צְבָאוֹת, (דכל גופא, בהו אתכנש, ושריין כלא בפום אמה. ובגין כך אקרון צבאות, דכל חיילין (דנפקי) דנפיק, מנהון נפקי) וְאִינּוּן נֶצַח וְהוֹד. תִּפְאֶרֶת, יְדוָֹ"ד. נֶצַח וְהוֹד, צְבָאוֹת. וּבְגִין כָּךְ יְדוָֹ"ד צְבָאוֹת.
תרגום
עוֹד מִתְפַּשֵּׁט הַגּוּף, בִּשְׁנֵי שׁוֹקַיִם. וּמִתְאַחֲדוֹת בֵּינֵיהֶם שְׁתֵּי כְּלָיוֹת, וּשְׁתֵּי בֵּיצֵי הַדְּכוּרָא. שֶׁכָּל הַשֶּׁמֶן וְהָרִבּוּי וְהַכֹּחַ שֶׁל כָּל הַגּוּף, בָּהֶן נֶאֱסָף, שֶׁכָּל הַחֵילוֹת הַיּוֹצְאִים, מֵהֶן יוֹצְאִים. וְשׁוֹרִים הַכֹּל בְּפִי הָאַמָּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָאִים צְבָאוֹת, וְהֵם נֶצַח וְהוֹד. תִּפְאֶרֶת, יְדוָֹ"ד. נֶצַח וְהוֹד, צְבָאוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ יְדוָֹ"ד צְבָאוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תו אתפשט גופא, בתרין שוקין. ומתאחדן בינייהו תרין כוליין, ותרין ביעי דדכורא. דכל משחא ורבות וחילא (דדכורא) דכל גופא, בהו אתכנש, דכל חיילין דנפיק, מנהון נפקין. ושריין כלא בפום אמה. ובגין כך אקרון צבאות, (דכל גופא, בהו אתכנש, ושריין כלא בפום אמה. ובגין כך אקרון צבאות, דכל חיילין (דנפקי) דנפיק, מנהון נפקי) ואינון נצח והוד. תפארת, ידו"ד. נצח והוד, צבאות. ובגין כך ידו"ד צבאות.
התרגום: עוד מתפשט הגוף, בשני שוקים. ומתאחדות ביניהם שתי כליות, ושתי ביצי הדכורא. שכל השמן והרבוי והכח של כל הגוף, בהן נאסף, שכל החילות היוצאים, מהן יוצאים. ושורים הכל בפי האמה. ומשום כך נקראים צבאות, והם נצח והוד. תפארת, ידו"ד. נצח והוד, צבאות. ומשום כך ידו"ד צבאות.
מן המפרשים
הסולם: תו אתפשט גופא וכו': עוד נתפשט הגוף בשני שוקים, שהם נצח והוד. ומתאחדים ביניהם שתי כליות ושתי ביעים, דדכורא, שהם נצח והוד הפנימים. מכליות, נמשכת פסולת המים לחיצונים, ומביעים, נמשך הזרע לנשמות. שכל השמן, וגדלות, וכח כל הגוף מתקבץ…