נוי דנוקבא כלא מנוי דדכורא הוא והא אוקימנא מלי ואשתמודען ביני חברייא מהאי נוקבא מתאחדן כל אנון דלתתא - והיא אתקריאת אם לכלהו
האדרא זוטא · עד דאתפרשא מסטרוי ואתיאת לאתחברא עמיה אפין באפין - סוד חבור דכר ונוקבא כגוף שלם וברכת יום השבת · מאמר 40 · פיסקה 3 · דף רצו ע"א
לשון הזוהר
נוֹי דְּנוּקְבָּא, כֹּלָּא מִנּוֹי דִּדְכוּרָא הוּא. וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי, וְאִשְׁתְּמוֹדְעָן בֵּינֵי חַבְרַיָיא. מֵהַאי נוּקְבָּא מִתְאַחֲדָן כָּל אִינּוּן דִּלְתַתָּא. מִנָּהּ יַנְקִין, וּבָהּ תָּבִין, וְהִיא אִתְקְרִיאַת אֵם לְכֻלְּהוּ. כְּמָה דְּאַחֲרָא אֵם לְגוּפָא, וְכָל גּוּפָא מִנָּהּ (ס"א לגנתא וכל גנתא מנה) יַנְקָא. כַּךְ הַאי אֵם לְכֻלְּהוּ אַחֲרָנִין דִּלְתַתָּא.
תרגום
יְפִי הַנּוּקְבָּא, כֻּלּוֹ מִיְּפִי הַדְּכוּרָא הוּא. וַהֲרֵי הֶעֱמַדְנוּ אֶת הַדְּבָרִים, וִידוּעִים הֵם בֵּין הַחֲבֵרִים. מֵאוֹתָהּ הַנּוּקְבָּא מִתְאַחֲדִים כָּל אוֹתָם שֶׁלְּמַטָּה. מִמֶּנָּה יוֹנְקִים, וּבָהּ שָׁבִים, וְהִיא נִקְרֵאת אֵם לְכֻלָּם. כְּמוֹ שֶׁאֵם אַחֶרֶת לַגּוּף, וְכָל הַגּוּף מִמֶּנָּה יוֹנֵק, כָּךְ זוֹ אֵם לְכָל הָאֲחֵרִים שֶׁלְּמַטָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: נוי דנוקבא, כלא מנוי דדכורא הוא. והא אוקימנא מלי, ואשתמודען ביני חברייא. מהאי נוקבא מתאחדן כל אינון דלתתא. מנה ינקין, ובה תבין, והיא אתקריאת אם לכלהו. כמה דאחרא אם לגופא, וכל גופא מנה (ס"א לגנתא וכל גנתא מנה) ינקא. כך האי אם לכלהו אחרנין דלתתא.
התרגום: יפי הנוקבא, כלו מיפי הדכורא הוא. והרי העמדנו את הדברים, וידועים הם בין החברים. מאותה הנוקבא מתאחדים כל אותם שלמטה. ממנה יונקים, ובה שבים, והיא נקראת אם לכלם. כמו שאם אחרת לגוף, וכל הגוף ממנה יונק, כך זו אם לכל האחרים שלמטה.
מן המפרשים
אור יקר: לגנתא וכל גנתא מיניה יגקא הורה על מציאות ניניקתם[ לא התחתונים יונקים זה מזה אלא ממש ממנה בסוד כניסתם והיא משקה כל הנטיעות, ואין נטיעה שותה מנטיעה חברתה אלא מן הנהר ומבינה למדים במלכות, וזהו שאמר.
הסולם: נוי דנוקבא כלא וכו': היופי של הנקבה כולה הוא מיופי של הזכר. וכבר העמדנו הדברים והם נודעים בין החברים. מנוקבא זו, דהיינו ממלכות, מתאחדים כל אלו של מטה, בג' העולמות בי"ע. ממנה יונקים ואליה חוזרים. כי המלכות היא השורש לכל ג'…