ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא זוטא › מאמר 4: תלת רישין אתגלפן דא לגו מן דא - סוד שלשת הראשים החקוקים בעתיקא קדישא ושלש עשרה מכילן דרחמים › פיסקה 3 (רפח ע"ב)

כלא הוא בגין דהאי עתיקא קדישא בחד הוי כלא בחדו ולא שניא מרחמי לעלמין - בתלת עשר מכילן דרחמין אשתכח בגין דהאי חכמתא סתימאה מתפרש תלת זמנין לארבע ארבע

האדרא זוטא · תלת רישין אתגלפן דא לגו מן דא - סוד שלשת הראשים החקוקים בעתיקא קדישא ושלש עשרה מכילן דרחמים · מאמר 4 · פיסקה 3 · דף רפח ע"ב

לשון הזוהר

כֹּלָּא הוּא, בְּגִין דְּהַאי עַתִּיקָא קַדִּישָׁא בְּחַד הֲוֵי. כֹּלָּא בְּחֵידוּ, וְלָא שַׁנְיָא מֵרַחֲמֵי לְעָלְמִין. בִּתְלַת עֲשַׂר מְכִילָן דְּרַחֲמִין אִשְׁתְּכַח. בְּגִין דְּהַאי חָכְמְתָא סְתִימָאָה דְּבֵיהּ, מִתְפְּרַשׁ תְּלַת זִמְנִין לְאַרְבַּע אַרְבַּע. וְהוּא עַתִּיקָא, כָּלִיל לוֹן, וְשָׁלִיט (לון) עַל כֹּלָּא.

תרגום

הַכֹּל הוּא, מִשּׁוּם שֶׁעַתִּיקָא קַדִּישָׁא הַזֶּה בְּאֶחָד הוּא. הַכֹּל בְּשִׂמְחָה, וְאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה מֵרַחֲמִים לְעוֹלָמִים. בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים נִמְצָא, מִשּׁוּם שֶׁחָכְמָה סְתוּמָה זוֹ שֶׁבּוֹ מִתְפָּרֶשֶׁת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְאַרְבַּע אַרְבַּע. וְהוּא עַתִּיקָא, כּוֹלֵל אוֹתָן, וְשׁוֹלֵט עַל הַכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כלא הוא, בגין דהאי עתיקא קדישא בחד הוי. כלא בחידו, ולא שניא מרחמי לעלמין. בתלת עשר מכילן דרחמין אשתכח. בגין דהאי חכמתא סתימאה דביה, מתפרש תלת זמנין לארבע ארבע. והוא עתיקא, כליל לון, ושליט (לון) על כלא.

התרגום: הכל הוא, משום שעתיקא קדישא הזה באחד הוא. הכל בשמחה, ואינו משתנה מרחמים לעולמים. בשלש עשרה מדות של רחמים נמצא, משום שחכמה סתומה זו שבו מתפרשת שלש פעמים לארבע ארבע. והוא עתיקא, כולל אותן, ושולט על הכל.

מן המפרשים

אור יקר: האי עתיקא קדישא שהם שתי מלות מורות שני עניינים, האחד הקדימה והיינו אומרו.

הסולם: כלא הוא בגין וכו': הכל הוא, משום שעתיקא זה, הוא באור אחד, דהיינו בשליטת החסדים, ע"כ, אין שם שום מקום לגילוי דין, וכולו הוא בשמחה, ואינו משתנה מהארת הרחמים לעולם. כלומר אע"פ שאנו מבחינים בו ג' קוין ימין שמאל אמצע, אינו משתנה…

לכל המפרשים על פיסקה זו