דוד מלכא אמר גם עבדך נזהר בהם אסהדנא עלי דכל יומאי אזדהרנא בהו בר יומא חד דעטירנא עטרי מלכא במערתא דמרוניא - וחמינא בוצינא דאשא מתלהטא, זכאה חולקיה מאן דאזדהר במתיקא דמלכא
האדרא זוטא · חכו באתוון רשימן דמתגלפן בעטרוי גלידין אחהע בגרון - סוד אותיות הגרון והחיך ומעשה רבי שמעון במערת מירון · מאמר 38 · פיסקה 3 · דף רצה ע"ב
לשון הזוהר
דָּוִד מַלְכָּא אָמַר, ׳גַּם עַבְדְךָ נִזְהָר בָּהֶם וְגוֹ'׳ - אַסְהַדְנָא עָלַי דְּכָל יוֹמָאי אִזְדְּהַרְנָא בְּהוּ, דְּלָא לְאַטְעָאָה בְּהוּ, בַּר יוֹמָא חַד דְּעָטִירְנָא עִטְרֵי מַלְכָּא, בִּמְעַרְתָּא דְּמֵרוֹנְיָא, וַחֲמֵינָא בּוּצִינָא דְּאֶשָּׁא מִתְלַהֲטָא אַפּוּתְיָא דְּמֵרוֹנְיָא (נ"א דמערתא), וְאִזְדַּעֲזַעְנָא. מֵהַהוּא יוֹמָא אִזְדָּהַרְנָא בְּדַעְתָּאי בְּהוּ, וְלָא שָׁבִיקְנָא לוֹן כָּל יוֹמָאי. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאִזְדְּהַר בִּמְתִּיקָא דְּמַלְכָּא, וְטָעִים בְּהוּ כִּדְקַחֲזֵי. עַל דָּא כְּתִיב, ׳טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יהו"ה וְגוֹ'׳ (תהילים לד, ט) - וּכְתִיב ׳לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחְמִי וְגוֹ'׳ (משלי ט, ה).
תרגום
דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר, ׳גַּם עַבְדְךָ נִזְהָר בָּהֶם וְגוֹ'׳ (תהלים יט, יב). מֵעִיד אֲנִי עָלַי שֶׁכָּל יָמַי נִזְהַרְתִּי בָּהֶם, שֶׁלֹּא לִטְעוֹת בָּהֶם, חוּץ מִיּוֹם אֶחָד שֶׁהִתְעַטַּרְתִּי בְּעִטְּרֵי הַמֶּלֶךְ, בִּמְעָרַת מֵירוֹן, וְרָאִיתִי נֵר שֶׁל אֵשׁ מִתְלַהֵט עַל פְּנֵי הַמְּעָרָה, וְנִזְדַּעְזַעְתִּי. מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם נִזְהַרְתִּי בְּדַעְתִּי בָּהֶם, וְלֹא הִנַּחְתִּים כָּל יָמַי. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הַנִּזְהָר בְּמַתְקוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְטוֹעֵם בָּהֶם כָּרָאוּי. עַל כֵּן כָּתוּב, ׳טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יהו"ה וְגוֹ'׳ (תהילים לד, ט). וְכָתוּב ׳לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי וְגוֹ'׳ (משלי ט, ה).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דוד מלכא אמר, ׳גם עבדך נזהר בהם וגו'׳ - אסהדנא עלי דכל יומאי אזדהרנא בהו, דלא לאטעאה בהו, בר יומא חד דעטירנא עטרי מלכא, במערתא דמרוניא, וחמינא בוצינא דאשא מתלהטא אפותיא דמרוניא (נ"א דמערתא), ואזדעזענא. מההוא יומא אזדהרנא בדעתאי בהו, ולא שביקנא לון כל יומאי. זכאה חולקיה מאן דאזדהר במתיקא דמלכא, וטעים בהו כדקחזי. על דא כתיב, ׳טעמו וראו כי טוב יהו"ה וגו'׳ (תהילים לד, ט) - וכתיב ׳לכו לחמו בלחמי וגו'׳ (משלי ט, ה).
התרגום: דוד המלך אמר, ׳גם עבדך נזהר בהם וגו'׳ (תהלים יט, יב). מעיד אני עלי שכל ימי נזהרתי בהם, שלא לטעות בהם, חוץ מיום אחד שהתעטרתי בעטרי המלך, במערת מירון, וראיתי נר של אש מתלהט על פני המערה, ונזדעזעתי. מאותו היום נזהרתי בדעתי בהם, ולא הנחתים כל ימי. אשרי חלקו של הנזהר במתקו של המלך, וטועם בהם כראוי. על כן כתוב, ׳טעמו וראו כי טוב יהו"ה וגו'׳ (תהילים לד, ט). וכתוב ׳לכו לחמו בלחמי וגו'׳ (משלי ט, ה).
מן המפרשים
הסולם: דוד מלכא אמר וכו': דוד המלך, אחר הכתוב הנחמדים מזהב וגו' הרומז על שפע המתוק והיקר של ג' קוין, מסיים, גם עבדך נזהר בהם וגו'. דהיינו שנזהר בהם שלא לקבל מקו שמאל בלי ימין. ומסיים על זה ר' שמעון, אני מעיד על עצמי שכל ימי נזהרתי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: