ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא זוטא › מאמר 36: באלין תקרובין דבוסמא שארי דיקנא לאתחזאה מרישא דאודנין - סוד תשעת תקוני דיקנא דזעיר אנפין ומשה המזכיר עתה יגדל נא כח הוי › פיסקה 8 (רצה ע"ב)

הני תשעה תקונין אמרן משה זמנא תנינא בשעתא דאצטריך לאהדרא לון כלהו רחמי דאף על גב דתליסר תקונין לא אמרן השתא - עתה יגדל נא כח הוי, מאן כח הוי ההוא דאקרי מזלא קדישא

האדרא זוטא · באלין תקרובין דבוסמא שארי דיקנא לאתחזאה מרישא דאודנין - סוד תשעת תקוני דיקנא דזעיר אנפין ומשה המזכיר עתה יגדל נא כח הוי · מאמר 36 · פיסקה 8 · דף רצה ע"ב

לשון הזוהר

הָנֵי תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין, אֲמָרָן מֹשֶׁה זִמְנָא תִּנְיָינָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ לְאָהַדְרָא לוֹן כֻּלְּהוּ רַחֲמֵי. דְּאַף עַל גַּב דִּתְלֵיסָר תִּקּוּנִין לָא אֲמָרָן הַשְׁתָּא, בְּכַוָּונָא תַּלְיָיא מִלְּתָא, דְּהָא לָא יֵיעוּל בְּהָנֵי תִּקּוּנִין לְאַדְכְּרָא, אֶלָּא בְּמַזָּלָא אִתְכְּוָּון, וְאַדְכַּר לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, עַתָּה יִגְדַּל ׳נָא כֹּחַ יהו"ה׳ (במדבר יד, יז). מַאן כֹּחַ יהו"ה. הַהוּא דְּאִקְרֵי מַזָּלָא קַדִישָׁא, סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין. דְּחִילָּא דָּא, וּנְהִירוּ דָּא, מִמַּזָּלָא תָּלֵי. וְכֵיוָן דְּאָמַר מֹשֶׁה דָּא, וְאַדְכַּר דָּא, וְאִתְכְּוָּון בֵּיהּ, אָמַר הָנֵי תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין, דְּתַלְיָין בִּזְעֵיר אַנְפִּין. בְּגִין דְּיַנְהִירוּ כֻּלְּהוּ, וְלָא יִשְׁתְּכַח דִּינָא. וְעַל דָּא כֹּלָּא בְּמַזָּלָא תָּלֵי.

תרגום

אֵלֶּה תִּשְׁעָה הַתִּקּוּנִים, אֲמָרָם מֹשֶׁה בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, בְּשָׁעָה שֶׁצָּרִיךְ לְהַחְזִיר אוֹתָם כֻּלָּם לְרַחֲמִים. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר תִּקּוּנִים לֹא אֲמָרָם עַתָּה, בְּכַוָּנָה תָּלוּי הַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי לֹא יִכָּנֵס בְּאֵלֶּה הַתִּקּוּנִים לְהַזְכִּיר, אֶלָּא בַּמַּזָּלָא הִתְכַּוֵּן, וְהִזְכִּיר אוֹתוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, עַתָּה יִגְדַּל ׳נָא כֹּחַ יהו"ה׳ (במדבר יד, יז). מִי כֹּחַ יהו"ה. אוֹתוֹ הַנִּקְרָא מַזָּלָא קַדִישָׁא, הַסָּתוּם שֶׁל כָּל הַסְּתוּמִים. שֶׁחֹזֶק זֶה, וְאוֹר זֶה, מִן הַמַּזָּלָא תָּלוּי. וְכֵיוָן שֶׁאָמַר מֹשֶׁה זֶה, וְהִזְכִּיר זֶה, וְהִתְכַּוֵּן בּוֹ, אָמַר אֵלֶּה תִּשְׁעָה הַתִּקּוּנִים, הַתְּלוּיִים בִּזְעֵיר אַנְפִּין. כְּדֵי שֶׁיָּאִירוּ כֻּלָּם, וְלֹא יִמָּצֵא דִּין. וְעַל כֵּן הַכֹּל בַּמַּזָּלָא תָּלוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: הני תשעה תקונין, אמרן משה זמנא תניינא, בשעתא דאצטריך לאהדרא לון כלהו רחמי. דאף על גב דתליסר תקונין לא אמרן השתא, בכוונא תלייא מלתא, דהא לא ייעול בהני תקונין לאדכרא, אלא במזלא אתכוון, ואדכר ליה. הדא הוא דכתיב, עתה יגדל ׳נא כח יהו"ה׳ (במדבר יד, יז). מאן כח יהו"ה. ההוא דאקרי מזלא קדישא, סתימא דכל סתימין. דחילא דא, ונהירו דא, ממזלא תלי. וכיון דאמר משה דא, ואדכר דא, ואתכוון ביה, אמר הני תשעה תקונין, דתליין בזעיר אנפין. בגין דינהירו כלהו, ולא ישתכח דינא. ועל דא כלא במזלא תלי.

התרגום: אלה תשעה התקונים, אמרם משה בפעם השניה, בשעה שצריך להחזיר אותם כלם לרחמים. שאף על גב ששלשה עשר תקונים לא אמרם עתה, בכונה תלוי הדבר, שהרי לא יכנס באלה התקונים להזכיר, אלא במזלא התכון, והזכיר אותו. זהו שכתוב, עתה יגדל ׳נא כח יהו"ה׳ (במדבר יד, יז). מי כח יהו"ה. אותו הנקרא מזלא קדישא, הסתום של כל הסתומים. שחזק זה, ואור זה, מן המזלא תלוי. וכיון שאמר משה זה, והזכיר זה, והתכון בו, אמר אלה תשעה התקונים, התלויים בזעיר אנפין. כדי שיאירו כלם, ולא ימצא דין. ועל כן הכל במזלא תלוי.

מן המפרשים

הסולם: הני תשעה תקונין וכו': אלו ט' תקונים אמרם משה פעם שניה (בפרשת שלח) . בשעה שהיה צריך להחזיר אותם כולם לרחמים. כי אע"פ שלא אמר עתה י"ג תקונים (כמו בפרשת תשא) הנה בכוונה תלוי הדבר, כי לא יכנוס להזכיר באלו התקונים דז"א, שאינם רחמים…

לכל המפרשים על פיסקה זו