ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא זוטא › מאמר 34: תרי אודנין למשמע טב ובישה ותרוייהו סלקין לחד - סוד האזן העקומה השומעת ומכסה סודות ועונש מגלה הרזים › פיסקה 9 (רצד ע"ב)

ואנון דעקימין בארחייהו נטלי מלין ועיילין לון בבהילו ואלין אקרו חייבי דרא שנואי דקודשא בריך הוא - לא תלך רכיל בעמך

האדרא זוטא · תרי אודנין למשמע טב ובישה ותרוייהו סלקין לחד - סוד האזן העקומה השומעת ומכסה סודות ועונש מגלה הרזים · מאמר 34 · פיסקה 9 · דף רצד ע"ב

לשון הזוהר

וְאִינּוּן דַּעֲקִימִין בְּאָרְחַיְיהוּ, נַטְלֵי מִלִּין וְעַיְילִין לוֹן בִּבְהִילוּ, וְלֵית בְּהוּ אֲתָר לְאִתְעַכְּבָא. וְכָל נוּקְבִין אַחֲרָנִין, מִתְפַּתְּחִין בֵּיהּ, עַד דְּנָפְקִין מִלִּין בְּנוּקְבָּא דְּפוּמָא. וְאִלֵּין אִקְרוּ חַיָּיבֵי דָּרָא, שְׂנוּאֵי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בְּמַתְנִיתָא דִּילָן תְּנָן, כְּאִילּוּ קָטִיל גּוּבְרִין, וּכְאִלּוּ פָּלַח לְעֲבוֹדָה זָרָה. וְכֹלָּא בְּחַד קְרָא, דִּכְתִיב, ׳לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ לֹא תַעֲמוֹד עַל דַּם רֵעֶךָ׳ (ויקרא יט, טז) אֲנִי יהו"ה - מַאן דְּעָבַר עַל הַאי רֵישָׁא דִּקְרָא, כְּאִילּוּ עָבַר עַל כֹּלָּא.

תרגום

וְאוֹתָם שֶׁעֲקוּמִים בְּדַרְכֵיהֶם, נוֹטְלִים מִלִּים וּמַכְנִיסִים אוֹתָן בְּחִפָּזוֹן, וְאֵין בָּהֶם מָקוֹם לְהִתְעַכֵּב. וְכָל שְׁאָר הַנּוּקְבִין נִפְתָּחוֹת בּוֹ, עַד שֶׁיּוֹצְאוֹת הַמִּלִּים בְּנוּקְבָּא שֶׁל הַפּוּמָא. וְאֵלֶּה נִקְרָאִים רִשְׁעֵי הַדּוֹר, שְׂנוּאֵי הקב"ה. בְּמִשְׁנָתֵנוּ שָׁנִינוּ, כְּאִלּוּ הָרַג אֲנָשִׁים, וּכְאִלּוּ עָבַד עֲבוֹדָה זָרָה. וְהַכֹּל בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁכָּתוּב, ׳לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ לֹא תַעֲמוֹד עַל דַּם רֵעֶךָ׳ (ויקרא יט, טז) אֲנִי יהו"ה - מִי שֶׁעוֹבֵר עַל רֹאשׁ הַפָּסוּק הַזֶּה, כְּאִלּוּ עָבַר עַל הַכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואינון דעקימין בארחייהו, נטלי מלין ועיילין לון בבהילו, ולית בהו אתר לאתעכבא. וכל נוקבין אחרנין, מתפתחין ביה, עד דנפקין מלין בנוקבא דפומא. ואלין אקרו חייבי דרא, שנואי דקודשא בריך הוא. במתניתא דילן תנן, כאילו קטיל גוברין, וכאלו פלח לעבודה זרה. וכלא בחד קרא, דכתיב, ׳לא תלך רכיל בעמך לא תעמוד על דם רעך׳ (ויקרא יט, טז) אני יהו"ה - מאן דעבר על האי רישא דקרא, כאילו עבר על כלא.

התרגום: ואותם שעקומים בדרכיהם, נוטלים מלים ומכניסים אותן בחפזון, ואין בהם מקום להתעכב. וכל שאר הנוקבין נפתחות בו, עד שיוצאות המלים בנוקבא של הפומא. ואלה נקראים רשעי הדור, שנואי הקב"ה. במשנתנו שנינו, כאלו הרג אנשים, וכאלו עבד עבודה זרה. והכל בפסוק אחד, שכתוב, ׳לא תלך רכיל בעמך לא תעמוד על דם רעך׳ (ויקרא יט, טז) אני יהו"ה - מי שעובר על ראש הפסוק הזה, כאלו עבר על הכל.

מן המפרשים

הסולם: ואינון דעקימין בארחייהו וכו': ואלו שדרכם הוא עקום, הם לוקחים דברים ומכניסים אותם במהירות, דהיינו שדבקים בקו השמאל, שאין בהם מקום להתעכב. כי קו האמצעי המשפיע בקבוץ ג' הקוין, נמצא מתעכב בכל קו וקו. אבל קו השמאל השולט לבדו בלי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: