ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא זוטא › מאמר 34: תרי אודנין למשמע טב ובישה ותרוייהו סלקין לחד - סוד האזן העקומה השומעת ומכסה סודות ועונש מגלה הרזים › פיסקה 7 (רצד ע"ב)

האי אודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכלילן אנון מוחי חכמה בינה ודעת - הטה הוי אזנך ושמע פקח עיניך וראה

האדרא זוטא · תרי אודנין למשמע טב ובישה ותרוייהו סלקין לחד - סוד האזן העקומה השומעת ומכסה סודות ועונש מגלה הרזים · מאמר 34 · פיסקה 7 · דף רצד ע"ב

לשון הזוהר

הַאי אוּדְנָא קָרֵי בֵּיהּ שְׁמִיעָה. וּבִשְׁמִיעָה אִתְכְּלִילָן אִינּוּן מוֹחֵי. חָכְמָה אִתְכְּלִיל בֵּיהּ, דִּכְתִיב, ׳וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁוֹמֵעַ׳ (מלכים א ג, ט) - בִּינָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר ׳דַּבֵּר כִּי שׁוֹמֵעַ עַבְדֶּךָ׳ (שמואל א ג, י) - ׳כִּי שׁוֹמְעִים אֲנָחְנוּ׳ (מלכים ב יח, כו) - (ובהני תליין כלא) דַּעַת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי׳ (משלי ד, י). ׳וּמִצְוֹתַי תִּצְפּוֹן אִתָּךְ׳ (משלי ב, א) - הָא כֹּלָּא תַּלְיָין בְּאוּדְנִין בְּהַאי אוּדְנָא תַּלְיָין צְלוֹתִין וּבָעוּתִין וּפְקִיחָא דְּעַיְינִין. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, ׳הַטֵּה יהו"ה אָזְנְךָ וּשֲׁמָע פְּקַח׳ (מלכים ב יט, טז) ׳עֵינֶיךָ וּרְאֵה׳ - הָא כֹּלָּא בֵּיהּ תַּלְיָיא.

תרגום

זֹאת הָאוּדְנָא נִקְרֵאת בָּהּ שְׁמִיעָה. וּבִשְׁמִיעָה נִכְלָלִים אוֹתָם הַמּוֹחִין. חָכְמָה נִכְלֶלֶת בָּהּ, שֶׁכָּתוּב, ׳וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁוֹמֵעַ׳ (מלכים א ג, ט) - בִּינָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳דַּבֵּר כִּי שׁוֹמֵעַ עַבְדֶּךָ׳ (שמואל א ג, י) - ׳כִּי שׁוֹמְעִים אֲנָחְנוּ׳ (מלכים ב יח, כו) - (וּבְאֵלֶּה תָּלוּי הַכֹּל) דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי׳ (משלי ד, י). ׳וּמִצְוֹתַי תִּצְפּוֹן אִתָּךְ׳ (משלי ב, א) - הֲרֵי הַכֹּל תָּלוּי בָּאוּדְנִין, בְּזוֹ הָאוּדְנָא תְּלוּיוֹת הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת וּפְקִיחַת הָעַיְינִין. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳הַטֵּה יהו"ה אָזְנְךָ וּשֲׁמָע פְּקַח׳ (מלכים ב יט, טז) ׳עֵינֶיךָ וּרְאֵה׳ - הֲרֵי הַכֹּל בָּהּ תָּלוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: האי אודנא קרי ביה שמיעה. ובשמיעה אתכלילן אינון מוחי. חכמה אתכליל ביה, דכתיב, ׳ונתת לעבדך לב שומע׳ (מלכים א ג, ט) - בינה, כמה דאת אמר ׳דבר כי שומע עבדך׳ (שמואל א ג, י) - ׳כי שומעים אנחנו׳ (מלכים ב יח, כו) - (ובהני תליין כלא) דעת, כמה דאת אמר, ׳שמע בני וקח אמרי׳ (משלי ד, י). ׳ומצותי תצפון אתך׳ (משלי ב, א) - הא כלא תליין באודנין בהאי אודנא תליין צלותין ובעותין ופקיחא דעיינין. הדא הוא דכתיב, ׳הטה יהו"ה אזנך ושמע פקח׳ (מלכים ב יט, טז) ׳עיניך וראה׳ - הא כלא ביה תלייא.

התרגום: זאת האודנא נקראת בה שמיעה. ובשמיעה נכללים אותם המוחין. חכמה נכללת בה, שכתוב, ׳ונתת לעבדך לב שומע׳ (מלכים א ג, ט) - בינה, כמו שנאמר ׳דבר כי שומע עבדך׳ (שמואל א ג, י) - ׳כי שומעים אנחנו׳ (מלכים ב יח, כו) - (ובאלה תלוי הכל) דעת, כמו שנאמר, ׳שמע בני וקח אמרי׳ (משלי ד, י). ׳ומצותי תצפון אתך׳ (משלי ב, א) - הרי הכל תלוי באודנין, בזו האודנא תלויות התפלות והבקשות ופקיחת העיינין. זהו שכתוב, ׳הטה יהו"ה אזנך ושמע פקח׳ (מלכים ב יט, טז) ׳עיניך וראה׳ - הרי הכל בה תלוי.

מן המפרשים

הסולם: האי אודנא קרי וכו': אזן זו קרא בה שמיעה, כלומר שהיא בינה הנקראת שמיעה, ובשמיעה נכללים אלו המוחין חכמה בינה דעת, כי אין חכמה מתגלית אלא מבינה (כנ"ל באות קנ"ב) . חכמה נכללת בה, שכתוב, ונתת לעבדך לב שומע, ול"ב ה"ס ל"ב נתיבות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: