בהאי נוקבא דאודנין תליין נוקבין אוחרנין נוקבא דעיינין נוקבא דפומא נוקבא דחוטמא - וישמע הוי ויחר אפו ותבער בם אש הוי, נצור לשונך מרע
האדרא זוטא · תרי אודנין למשמע טב ובישה ותרוייהו סלקין לחד - סוד האזן העקומה השומעת ומכסה סודות ועונש מגלה הרזים · מאמר 34 · פיסקה 6 · דף רצד ע"ב
לשון הזוהר
בְּהַאי נוּקְבָּא דְּאוּדְנִין, תַּלְיָין נוּקְבִין אוֹחֲרָנִין, נוּקְבָּא דְּעַיְינִין. נוּקְבָּא דְּפוּמָא. נוּקְבָּא דְּחוֹטָמָא. מֵהַהוּא קָלָא דְּעַיִּיל בְּנוּקְבָּא דְּאוּדְנִין, אִי אִצְטְרִיךְ עַיִּיל לְנוּקְבֵי דְּעַיְינִין, וְנַבְעִין דִּמְעִין. מֵהַהוּא קָלָא אִי אִצְטְרִיךְ, עַיִּיל לְנוּקְבָּא דְּחוֹטָמָא דְּפַרְדַּשְׁקָא, וּמַפְּקֵי תְּנָנָא וְאֶשָּׁא מֵהַהוּא קָלָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְיִּשְׁמַע יהו"ה וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יהו"ה׳ (במדבר יא, א) - וְאִי אִצְטְרִיךְ, עַיִּיל הַהוּא קָלָא לְנוּקְבָּא דְּפוּמָא, וּמַלִּיל וְגָזַר מִלִּין (נ"א גזרין) מֵהַהוּא קָלָא. כֹּלָּא מֵהַהוּא קָלָא דְּאוּדְנִין. עַיִּיל בְּכָל גּוּפָא וְאִתְרְגִּישׁ מִנֵּיהּ כֹּלָּא. (ס"א כמה תלייא) (וכלא תלייא) בְּהַאי אוּדְנָא. זַכָּאָה מַאן דְּנָטִיר מִלּוֹי. עַל דָּא כְּתִיב, ׳נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה׳ (תהילים לד, יד).
תרגום
בְּזוֹ נוּקְבָּא שֶׁל הָאוּדְנִין, תְּלוּיוֹת נוּקְבִין אֲחֵרוֹת, נוּקְבָּא שֶׁל הָעַיְינִין. נוּקְבָּא שֶׁל הַפּוּמָא. נוּקְבָּא שֶׁל הַחוֹטָמָא. מֵאוֹתוֹ הַקּוֹל הַנִּכְנָס בְּנוּקְבָּא שֶׁל הָאוּדְנִין, אִם צָרִיךְ נִכְנָס לְנוּקְבֵי הָעַיְינִין, וְנוֹבְעִים דְּמָעוֹת. מֵאוֹתוֹ הַקּוֹל אִם צָרִיךְ, נִכְנָס לְנוּקְבָּא שֶׁל הַחוֹטָמָא דְּפַרְדַּשְׁקָא, וּמוֹצִיאִים עָשָׁן וָאֵשׁ מֵאוֹתוֹ הַקּוֹל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וְיִּשְׁמַע יהו"ה וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יהו"ה׳ (במדבר יא, א) - וְאִם צָרִיךְ, נִכְנָס אוֹתוֹ הַקּוֹל לְנוּקְבָּא שֶׁל הַפּוּמָא, וּמְדַבֵּר וְגוֹזֵר מִלִּים (נוסח אחר: גְּזָרִים) מֵאוֹתוֹ הַקּוֹל. הַכֹּל מֵאוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁל הָאוּדְנִין. נִכְנָס בְּכָל הַגּוּף וּמַרְגִּישׁ מִמֶּנּוּ הַכֹּל. (נוסח אחר: כַּמָּה תָּלוּי) (וְהַכֹּל תָּלוּי) בְּזוֹ הָאוּדְנָא. אַשְׁרֵי מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת דְּבָרָיו. עַל כֵּן כָּתוּב, ׳נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה׳ (תהילים לד, יד).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בהאי נוקבא דאודנין, תליין נוקבין אוחרנין, נוקבא דעיינין. נוקבא דפומא. נוקבא דחוטמא. מההוא קלא דעייל בנוקבא דאודנין, אי אצטריך עייל לנוקבי דעיינין, ונבעין דמעין. מההוא קלא אי אצטריך, עייל לנוקבא דחוטמא דפרדשקא, ומפקי תננא ואשא מההוא קלא. הדא הוא דכתיב, ׳וישמע יהו"ה ויחר אפו ותבער בם אש יהו"ה׳ (במדבר יא, א) - ואי אצטריך, עייל ההוא קלא לנוקבא דפומא, ומליל וגזר מלין (נ"א גזרין) מההוא קלא. כלא מההוא קלא דאודנין. עייל בכל גופא ואתרגיש מניה כלא. (ס"א כמה תלייא) (וכלא תלייא) בהאי אודנא. זכאה מאן דנטיר מלוי. על דא כתיב, ׳נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה׳ (תהילים לד, יד).
התרגום: בזו נוקבא של האודנין, תלויות נוקבין אחרות, נוקבא של העיינין. נוקבא של הפומא. נוקבא של החוטמא. מאותו הקול הנכנס בנוקבא של האודנין, אם צריך נכנס לנוקבי העיינין, ונובעים דמעות. מאותו הקול אם צריך, נכנס לנוקבא של החוטמא דפרדשקא, ומוציאים עשן ואש מאותו הקול. זהו שכתוב, ׳וישמע יהו"ה ויחר אפו ותבער בם אש יהו"ה׳ (במדבר יא, א) - ואם צריך, נכנס אותו הקול לנוקבא של הפומא, ומדבר וגוזר מלים (נוסח אחר: גזרים) מאותו הקול. הכל מאותו הקול של האודנין. נכנס בכל הגוף ומרגיש ממנו הכל. (נוסח אחר: כמה תלוי) (והכל תלוי) בזו האודנא. אשרי מי ששומר את דבריו. על כן כתוב, ׳נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה׳ (תהילים לד, יד).
מן המפרשים
אור יקר: [סימן ו] המלכות הנקראת אש״ה אש ה׳, ויש כמה מיני אישים שהם אלו האשים המתפשטין למטה, והמלכות בבחינתם נקראת אש״ה דהיינו אשא דאכלא ואוקיר, הם שתי בחינות האחד אכלה ממש וכוללת אותם בתוכה כעין סוד כללות ההיכלות היכל אל היכל וכולם…
זוהר הרקיע: דף רצ"ד ע"ב בהאי נוקבא דאודנין תליין נוקבין אחרנין נוקבא דעיינין נוקבא דפומא נוקבא דחוטמא מההוא קלא דעייל בנוקבא דאודנין אי אצטריך עייל לנוקבא דעיינין ונבעין דמעין מההוא קלא אי אצטריך עייל לנוקבא דפרדשקא ומפקי תננא ואשא מההוא…
הסולם: בהאי נוקבא דאודנין וכו': בנקב הזה שבאזנים, תלוים נקבים אחרים, שהם, נקב העין, נקב הפה, נקב החוטם. כי מקול ההוא שנכנס בנקב האזנים, אם צריך, נכנס מן האזן, לנקבי העינים והעינים מוציאות דמעות (כנ"ל אד"ר אות רכ"ב) מקול ההוא אם צריך,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: