ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא זוטא › מאמר 34: תרי אודנין למשמע טב ובישה ותרוייהו סלקין לחד - סוד האזן העקומה השומעת ומכסה סודות ועונש מגלה הרזים › פיסקה 4 (רצד ע"ב)

ובגין כך כל צלותא ובעותא דבעי בר נש מקמי קודשא בריך הוא בעי לאפקא מלין בשפוותיה - דאי לא אפיק לון לאו צלותיה צלותא

האדרא זוטא · תרי אודנין למשמע טב ובישה ותרוייהו סלקין לחד - סוד האזן העקומה השומעת ומכסה סודות ועונש מגלה הרזים · מאמר 34 · פיסקה 4 · דף רצד ע"ב

לשון הזוהר

וּבְגִין כָּךְ, כָּל צְלוֹתָא וּבָעוּתָא דְּבָעֵי בַּר נָשׁ מִקַּמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בָּעֵי לְאַפָּקָא מִלִּין בְּשִׂפְוָותֵיהּ, דְּאִי לָא אַפִּיק לוֹן, לָאו צְלוֹתֵיהּ צְלוֹתָא, וְלָאו בָּעוּתֵיהּ בָּעוּתָא. וְכֵיוָן דְּמִלִּין נָפְקִין, מִתְבַּקְּעִין בַּאֲוִירָא, סַלְּקִין וְטָסִין וְאִתְעָבִידוּ קָלָא, וְנָטִיל לוֹן מַאן דְּנָטִיל, וְאָחִיד לוֹן לְאַתְרָא (נ"א לכתרא) קַדִישָׁא, בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא.

תרגום

וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה שֶׁמְּבַקֵּשׁ הָאָדָם לִפְנֵי הקב"ה, צָרִיךְ לְהוֹצִיא מִלִּים בִּשְׂפָתָיו, שֶׁאִם לֹא הוֹצִיא אוֹתָן, אֵין תְּפִלָּתוֹ תְּפִלָּה, וְאֵין בַּקָּשָׁתוֹ בַּקָּשָׁה. וְכֵיוָן שֶׁהַמִּלִּים יוֹצְאוֹת, נִבְקָעוֹת בָּאֲוִירָא, עוֹלוֹת וְטָסוֹת וְנַעֲשׂוֹת קוֹל, וְנוֹטֵל אוֹתָן מִי שֶׁנּוֹטֵל, וְאוֹחֵז אוֹתָן בְּמָקוֹם (נוסח אחר: בְּכֶתֶר) קָדוֹשׁ, בְּרֹאשׁ הַמֶּלֶךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין כך, כל צלותא ובעותא דבעי בר נש מקמי קודשא בריך הוא, בעי לאפקא מלין בשפוותיה, דאי לא אפיק לון, לאו צלותיה צלותא, ולאו בעותיה בעותא. וכיון דמלין נפקין, מתבקעין באוירא, סלקין וטסין ואתעבידו קלא, ונטיל לון מאן דנטיל, ואחיד לון לאתרא (נ"א לכתרא) קדישא, ברישא דמלכא.

התרגום: ומשום כך, כל תפלה ובקשה שמבקש האדם לפני הקב"ה, צריך להוציא מלים בשפתיו, שאם לא הוציא אותן, אין תפלתו תפלה, ואין בקשתו בקשה. וכיון שהמלים יוצאות, נבקעות באוירא, עולות וטסות ונעשות קול, ונוטל אותן מי שנוטל, ואוחז אותן במקום (נוסח אחר: בכתר) קדוש, בראש המלך.

מן המפרשים

הסולם: ובג"כ כל צלותא וכו': ומשום זה, כל תפלה ובקשה שמבקש האדם לפני הקב"ה, צריך להוציא המלים בשפתיו, שאם אינו מוציא אותן בשפתיו, אין תפלתו תפלה, ואין בקשתו בקשה. וכיון שהמלים יוצאות, מתבקעות באויר, ועולות ועפות ונעשו קול, ולוקח אותן…

לכל המפרשים על פיסקה זו