תרי אודנין למשמע טב וביש ותרווייהו סלקין לחד, הטה הוי אזנך ושמע - אודנא לגו בגו דיליה תליא ברשימין עקימין בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא
האדרא זוטא · תרי אודנין למשמע טב ובישה ותרוייהו סלקין לחד - סוד האזן העקומה השומעת ומכסה סודות ועונש מגלה הרזים · מאמר 34 · פיסקה 1 · דף רצד ע"א
לשון הזוהר
תְּרֵי אוּדְנִין, לְמִשְׁמַע טַב וּבִישׁ. וְתַרְוַויְיהוּ סַלְּקִין לְחַד. דִּכְתִיב, ׳הַטֵּה יהו"ה אָזְנְךָ וּשֲׁמָע׳ (מלכים ב יט, טז) - אוּדְנָא לְגוֹ בְּגוֹ דִּילֵיהּ, תַּלְיָיא בִּרְשִׁימִין עַקִימִין, בְּגִין דְּיִתְעַכָּב קָלָא לְאַעֲלָא בְּמוֹחָא, וְיַבְחִין בֵּיהּ מוֹחָא, וְלָא בִּבְהִילוּ, דְּכָל מִלָּה דַּהֲוֵי בִּבְהִילוּ, לָא הֲוָה בְּחָכְמְתָא שְׁלֵימָתָא.
תרגום
שְׁתֵּי אוּדְנִין, לִשְׁמֹעַ טוֹב וָרָע. וּשְׁתֵּיהֶן עוֹלוֹת לְאֶחָד. שֶׁכָּתוּב, ׳הַטֵּה יהו"ה אָזְנְךָ וּשֲׁמָע׳ (מלכים ב יט, טז) - הָאוּדְנָא מִבִּפְנִים לְבִפְנִים שֶׁלָּהּ, תְּלוּיָה בִּרְשָׁמִים עֲקוּמִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַכֵּב הַקּוֹל לְהִכָּנֵס בַּמּוֹחָא, וְיַבְחִין בּוֹ הַמּוֹחָא, וְלֹא בְּחִפָּזוֹן, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בְּחִפָּזוֹן, לֹא הָיָה בְּחָכְמָה שְׁלֵמָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תרי אודנין, למשמע טב וביש. ותרווייהו סלקין לחד. דכתיב, ׳הטה יהו"ה אזנך ושמע׳ (מלכים ב יט, טז) - אודנא לגו בגו דיליה, תלייא ברשימין עקימין, בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא, ויבחין ביה מוחא, ולא בבהילו, דכל מלה דהוי בבהילו, לא הוה בחכמתא שלימתא.
התרגום: שתי אודנין, לשמע טוב ורע. ושתיהן עולות לאחד. שכתוב, ׳הטה יהו"ה אזנך ושמע׳ (מלכים ב יט, טז) - האודנא מבפנים לבפנים שלה, תלויה ברשמים עקומים, כדי שיתעכב הקול להכנס במוחא, ויבחין בו המוחא, ולא בחפזון, שכל דבר שהיה בחפזון, לא היה בחכמה שלמה.
מן המפרשים
הסולם: תרי אודנין למשמע וכו': ב' אזנים לשמוע טוב ורע. ושתיהן נחשבות לאחת. שכתוב הטה ה' אזנך ושמע. האזן, לפני ולפנים שלה, תלויה ברשימות עקומות, כדי שיתעכב הקול מליכנס במוחין, ויוכל המוח להבחין בו, ולא יכנס במהירות, שכל דבר שהוא…