תמיד עיני הוי אלהיך בה מרשית השנה מרשית חסר א כתיב ולא ראשית באלף מאן היא הא דלתתא
האדרא זוטא · עיינין דרישא אינון עיינין דלא מסתמרין מנייהו חייביא - סוד ארבעת הגוונים בעין ועיני הוי המשוטטות לטוב ולרע כירושלם וציון · מאמר 32 · פיסקה 9 · דף רצד ע"א
לשון הזוהר
׳תָּמִיד עֵינֵי׳ יהו " ׳ה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה׳ - מֵרֵשִׁית חָסֵר א' כְּתִיב, וְלָא רֵאשִׁית בְּאָלֶף. מַאן הִיא. הֵ"א דִּלְתַּתָּא. וּלְעֵילָּא כְּתִיב, ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל׳ (איכה ב, א) - מַאי טַעֲמָא ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ׳ - מִשּׁוּם דִּכְתִּיב, ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת׳ (ישעיהו נ, ג), וְעַיְינִין בְּקַדְרוּתָא, בְּגַוְונָא אוּכָמָא אִתְחָפוּ.
תרגום
׳תָּמִיד עֵינֵי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה׳ - ׳מֵרֵשִׁית׳ חָסֵר א' כָּתוּב, וְלֹא ׳רֵאשִׁית׳ בְּאָלֶף. מִי הִיא. הֵ"א שֶׁלְּמַטָּה. וּלְמַעְלָה כָּתוּב, ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל׳ (איכה ב, א) - מָה הַטַּעַם ׳הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ׳ - מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב, ׳אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת׳ (ישעיהו נ, ג), וְעַיְינִין בְּקַדְרוּתָא, בְּגַוְונָא אוּכָמָא אִתְחָפוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳תמיד עיני׳ יהו " ׳ה אלהיך בה מרשית השנה׳ - מרשית חסר א' כתיב, ולא ראשית באלף. מאן היא. ה"א דלתתא. ולעילא כתיב, ׳השליך משמים ארץ תפארת ישראל׳ (איכה ב, א) - מאי טעמא ׳השליך משמים ארץ׳ - משום דכתיב, ׳אלביש שמים קדרות׳ (ישעיהו נ, ג), ועיינין בקדרותא, בגוונא אוכמא אתחפו.
התרגום: ׳תמיד עיני יהו"ה אלהיך בה מרשית השנה׳ - ׳מרשית׳ חסר א' כתוב, ולא ׳ראשית׳ באלף. מי היא. ה"א שלמטה. ולמעלה כתוב, ׳השליך משמים ארץ תפארת ישראל׳ (איכה ב, א) - מה הטעם ׳השליך משמים ארץ׳ - משום שכתוב, ׳אלביש שמים קדרות׳ (ישעיהו נ, ג), ועיינין בקדרותא, בגוונא אוכמא אתחפו.
מן המפרשים
אור יקר: השליך משמים ארץ תפארת ישראל, וירצה שהארץ הזאת בהיותה מתייחדת עם השמים הוא תפארת ומעלה לישראל, הרי שהגיע הפגם אליו ממש, הרי שהוא גם כן פגום, ושמא תאמר שאין פגם מגיע אינם מקבלים, שאינם יכולים לסבול למלאת ולהריק ולזה אסרו בספר…
הסולם: תמיד עיני ה' וגו': תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה, מרשית, חסר א' כתוב, ולא כתוב ראשית בא'. מי היא שנקראת רשית חסר א', היא ה' של מטה. דהיינו המלכות. כי רשית הוא לשון רש ודל. ולמעלה כתוב, השליך משמים ארץ תפארת ישראל. מהו הטעם,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: