ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא זוטא › מאמר 32: עיינין דרישא אינון עיינין דלא מסתמרין מנייהו חייביא - סוד ארבעת הגוונים בעין ועיני הוי המשוטטות לטוב ולרע כירושלם וציון › פיסקה 2 (רצג ע"ב)

כסותא דעל עיינין גבינין מתאחדן בהו ואלף רבוון מארי תריסין אתאחדן בהו ואינון אקרון כסותא דעיינין - עורה למה תישן הוי הקיצה

האדרא זוטא · עיינין דרישא אינון עיינין דלא מסתמרין מנייהו חייביא - סוד ארבעת הגוונים בעין ועיני הוי המשוטטות לטוב ולרע כירושלם וציון · מאמר 32 · פיסקה 2 · דף רצג ע"ב

לשון הזוהר

כְּסוּתָא דְּעַל עַיְינִין, גְּבִינִין מִתְאַחֲדָן בְּהוּ. וְאֶלֶף (וד' מאה) רִבְּוָון מָארֵי תְּרִיסִין אִתְאַחֲדָן בְּהוּ, וְאִינּוּן אִקְרוּן כְּסוּתָא דְּעַיְינִין. וְכָל אִינּוּן דְּאִקְרוּן עֵינֵי יהו"ה, לָא פַּקְחִין, וְלָא אִתְּעָרוּן, בַּר בְּזִמְנָא דְּאִלֵּין כְּסוּתֵי דִּגְבִינִין, מִתְפָּרְשִׁין אִינּוּן תַּתָּאֵי מֵעִלָּאֵי. וּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְפָּרְשָׁן גְּבִינֵי תַּתָּאֵי מֵעִלָּאֵי, וְיָהֲבִין אֲתָר לְאַשְׁגְחָא מִתְפַּקְּחִין עַיְינִין, וְאִתְחַזֵּי כְּמַאן דְּאִתְעַר מִשֵּׁינָתֵיהּ (משנתיה). אִסְתַּחֲרוּ עַיְינִין וְחָמָא לְעֵינָא פְּקִיחָא, וְאִסְתָּחָן בְּחִוָּורָא דִּילֵיהּ. וְכַד אִסְתַּחְיָין, אִתְכַּפְיָין מָארֵיהוֹן דְּדִינִין לְיִשְׂרָאֵל. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳עוּרָה לָמָּה תִישַׁן יהו"ה הָקִיצָה וְגוֹ'׳ (תהילים מד, כד).

תרגום

כִּסּוּי שֶׁעַל הָעֵינַיִם, גַּבּוֹת מִתְאַחֲדוֹת בָּהֶם. וְאֶלֶף (וְאַרְבַּע מֵאוֹת) רִבּוֹא בַּעֲלֵי תְּרִיסִים מִתְאַחֲדִים בָּהֶם, וְהֵם נִקְרָאִים כִּסּוּי הָעֵינַיִם. וְכָל אוֹתָם הַנִּקְרָאִים עֵינֵי יהו"ה, אֵינָם פְּקוּחוֹת, וְאֵינָם מִתְעוֹרְרוֹת, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁכִּסּוּיֵי הַגַּבּוֹת הָאֵלֶּה, נִפְרָדוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מֵהָעֶלְיוֹנוֹת. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּפְרָדוֹת גַּבּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מֵהָעֶלְיוֹנוֹת, וְנוֹתְנוֹת מָקוֹם לְהַשְׁגִּיחַ, נִפְקָחוֹת הָעֵינַיִם, וְנִרְאֶה כְּמִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ. סוֹבְבוֹת הָעֵינַיִם וְרוֹאָה אֶת הָעַיִן הַפְּקוּחָה, וְנִרְחֶצֶת בְּלָבָן שֶׁלָּהּ. וּכְשֶׁנִּרְחָצוֹת, נִכְנָעִים בַּעֲלֵי הַדִּינִים לְיִשְׂרָאֵל. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, ׳עוּרָה לָמָּה תִישַׁן יהו"ה הָקִיצָה וְגוֹ''׳ (תהילים מד, כד).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כסותא דעל עיינין, גבינין מתאחדן בהו. ואלף (וד' מאה) רבוון מארי תריסין אתאחדן בהו, ואינון אקרון כסותא דעיינין. וכל אינון דאקרון עיני יהו"ה, לא פקחין, ולא אתערון, בר בזמנא דאלין כסותי דגבינין, מתפרשין אינון תתאי מעלאי. ובשעתא דאתפרשן גביני תתאי מעלאי, ויהבין אתר לאשגחא מתפקחין עיינין, ואתחזי כמאן דאתער משינתיה (משנתיה). אסתחרו עיינין וחמא לעינא פקיחא, ואסתחן בחוורא דיליה. וכד אסתחיין, אתכפיין מאריהון דדינין לישראל. ובגין כך כתיב, ׳עורה למה תישן יהו"ה הקיצה וגו'׳ (תהילים מד, כד).

התרגום: כסוי שעל העינים, גבות מתאחדות בהם. ואלף (וארבע מאות) רבוא בעלי תריסים מתאחדים בהם, והם נקראים כסוי העינים. וכל אותם הנקראים עיני יהו"ה, אינם פקוחות, ואינם מתעוררות, אלא בזמן שכסויי הגבות האלה, נפרדות התחתונות מהעליונות. ובשעה שנפרדות גבות התחתונות מהעליונות, ונותנות מקום להשגיח, נפקחות העינים, ונראה כמי שמתעורר משנתו. סובבות העינים ורואה את העין הפקוחה, ונרחצת בלבן שלה. וכשנרחצות, נכנעים בעלי הדינים לישראל. ומשום כך כתוב, ׳עורה למה תישן יהו"ה הקיצה וגו'׳ (תהילים מד, כד).

מן המפרשים

הסולם: כסותא דעל עיינין וכו': הכסות שעל העינים מתאחזות בהם גבות, דהיינו שערות קטנות, ונקראים שניהם עפעפים, או כסות העין. ואלף וד' מאה רבבות בעלי מגן מתאחזים בהם, והם נקראים כסות העינים. וכל אלו הנקראים עיני ה', שהם הארת החכמה המכונה…

לכל המפרשים על פיסקה זו