ואלין מתחברין בתרי מוחי ומוחא תליתאה כליל לון ואחיד בהאי סטרא ובהאי סטרא ומתפשט בכל גופא - והוא אקרי דעת, כי אל דעות הוי, בגין דאיהו בתרי גוונ לו נתכנו עלילות
האדרא זוטא · בחללא דגולגלתא נהירין תלת נהורין - סוד תפילין דרישא כדעת המתפשטת בגוף ודברי ויגד יעקב לרחל · מאמר 27 · פיסקה 2 · דף רצב ע"ב
לשון הזוהר
וְאִלֵּין מִתְחַבְּרִין בִּתְרֵי מוֹחֵי. וּמוֹחָא תְּלִיתָאָה כָּלִיל לוֹן, וְאָחִיד (ואינון תפלין דרישא. ואלין מתחברין בתרי מוחי. ומוחא תליתאה כליל לון, ונהרין ועאלין בתלת חללי דגולגלתא. לבתר נפקין כל חד בסטרוי, ומתפשטין בכל גופא. והאי מוחא תליתאה אחיד) בְּהַאי סִטְרָא וּבְהַאי סִטְרָא, וּמִתְפָּשַּׁט בְּכָל גּוּפָא, וְאִתְעָבִיד מִנֵּיהּ תְּרֵי גְּוָונֵי כְּלִילָן כַּחֲדָא. וּמֵהַאי נָהִיר אַנְפּוֹי, וְאַסְהִיד בְּאַבָּא וְאִימָּא גְּוָונֵי דְּאַנְפּוֹי. וְהוּא אִקְרֵי דַּעַת, בְּדַעַת (ס"א בדא) כְּתִיב, ׳כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' וְגוֹ'׳ (שמואל א ב, ג), בְּגִין דְּאִיהוּ בִּתְרֵי גְּוָונֵי לוֹ ׳נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת׳. אֲבָל לְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא סְתִימָאָה, לָא נִתְכְּנוּ. מַאי טַעְמָא נִתְכְּנוּ לְהַאי. בְּגִין דְּיָרִית תְּרֵין חוּלְקֵי, וּכְתִיב ׳עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד וְגוֹ'׳ (שמואל ב כב, כו).
תרגום
וְאֵלֶּה מִתְחַבְּרִים בִּשְׁנֵי מוֹחִין. וּמוֹחָא שְׁלִישִׁי כּוֹלֵל אוֹתָם, וְאָחוּז בְּצַד זֶה וּבְצַד זֶה, וּמִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הַגּוּף, וְנַעֲשִׂים מִמֶּנּוּ שְׁנֵי גְּוָנִים כְּלוּלִים כְּאֶחָד. וּמִזֶּה מֵאִיר פָּנָיו, וּמֵעִיד בְּאַבָּא וְאִמָּא גְּוָנֵי פָּנָיו. וְהוּא נִקְרָא דַּעַת, בְּ"דַעַת" (ס"א בְּזֶה) כָּתוּב, ׳כִּי אֵל דֵּעוֹת ה׳ (שמואל א ב, ג) ' וְגוֹ', מִשּׁוּם שֶׁהוּא בִּשְׁנֵי גְּוָנִים לוֹ ׳נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת׳. אֲבָל לְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא הַסְּתִימָאָה, לֹא נִתְכְּנוּ. מָה הַטַּעַם שֶׁנִּתְכְּנוּ לָזֶה. מִשּׁוּם שֶׁיָּרַשׁ שְׁנֵי חֲלָקִים, וְכָתוּב ׳עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד וְגוֹ׳ (שמואל ב כב, כו) '.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואלין מתחברין בתרי מוחי. ומוחא תליתאה כליל לון, ואחיד (ואינון תפלין דרישא. ואלין מתחברין בתרי מוחי. ומוחא תליתאה כליל לון, ונהרין ועאלין בתלת חללי דגולגלתא. לבתר נפקין כל חד בסטרוי, ומתפשטין בכל גופא. והאי מוחא תליתאה אחיד) בהאי סטרא ובהאי סטרא, ומתפשט בכל גופא, ואתעביד מניה תרי גווני כלילן כחדא. ומהאי נהיר אנפוי, ואסהיד באבא ואימא גווני דאנפוי. והוא אקרי דעת, בדעת (ס"א בדא) כתיב, ׳כי אל דעות ה' וגו'׳ (שמואל א ב, ג), בגין דאיהו בתרי גווני לו ׳נתכנו עלילות׳. אבל לעתיקא קדישא סתימאה, לא נתכנו. מאי טעמא נתכנו להאי. בגין דירית תרין חולקי, וכתיב ׳עם חסיד תתחסד וגו'׳ (שמואל ב כב, כו).
התרגום: ואלה מתחברים בשני מוחין. ומוחא שלישי כולל אותם, ואחוז בצד זה ובצד זה, ומתפשט בכל הגוף, ונעשים ממנו שני גונים כלולים כאחד. ומזה מאיר פניו, ומעיד באבא ואמא גוני פניו. והוא נקרא דעת, ב"דעת" (ס"א בזה) כתוב, ׳כי אל דעות ה׳ (שמואל א ב, ג) ' וגו', משום שהוא בשני גונים לו ׳נתכנו עללות׳. אבל לעתיקא קדישא הסתימאה, לא נתכנו. מה הטעם שנתכנו לזה. משום שירש שני חלקים, וכתוב ׳עם חסיד תתחסד וגו׳ (שמואל ב כב, כו) '.
מן המפרשים
אור יקר: כי אל דעות, קשה דהוה ליה למימר אל דעת ה׳ כדאשכחן דעת לחודיה בקראי מאי דעות לשון רבים, ותירץ דעות ודאי כלומר נכון והגון לומר דעות לשון רבים מפני שהם שתי דעות, האחת הוא מציאות הדעת הנעלם הוא מציאות התפארת שבין חכמה ובינה…
הסולם: ואלין מתחברן בתרי וכו': ואלו ד' אורות מתחברים בב' מוחין, שהם חכמה ובינה, ובמוח הג' הכולל אותם ב' מוחין, ואחוז בצד זה ובצד זה, דהיינו בימין שהוא חכמה, ובשמאל שהוא בינה, ומתפשט בכל הגוף, ונעשה ממנו ב' גוונים כלולים כאחד, דהיינו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: