ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא זוטא › מאמר 26: בהאי גולגלתא דזעיר אנפין נטיף טלא מרישא חוורא - סוד מן השמים היורד מהטל וארך אפים כאסותא דאנפין › פיסקה 1 (רצב ע"ב)

בהאי גולגלתא דזעיר אנפין נטיף טלא מרישא חוורא וההוא טלא אתחזי בתרי גוונ ומניה מתזן חקלא דתפוחין קדישין - ומהאי טלא טחנין מנא לצדיקיא לעלמא דאתי, הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, קשים מזונותיו של אדם

האדרא זוטא · בהאי גולגלתא דזעיר אנפין נטיף טלא מרישא חוורא - סוד מן השמים היורד מהטל וארך אפים כאסותא דאנפין · מאמר 26 · פיסקה 1 · דף רצב ע"ב

לשון הזוהר

בְּהַאי גּוּלְגַּלְתָּא דִּזְעֵיר אַנְפִּין, נָטִיף טַלָּא מֵרֵישָׁא חִוָּורָא (ואחיד ליה), וְהַהוּא טַלָּא אִתְחֲזֵי בִּתְרֵי גְּוָונֵי. וּמִנֵּיהּ מִתְּזָן חַקְלָא דְּתַפּוּחִין קַדִּישִׁין. וּמֵהַאי טַלָּא דְּגוּלְגַּלְתָּא דָּא, טַחֲנִין מָנָא לְצַדִּיקַיָּיא לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וּבֵיהּ זְמִינִין מֵתַיָּיא לַאֲחַיָּיא. וְלָא אִזְדְּמַן מָנָא דְּנָפַל מֵהַאי טַלָּא, בַּר הַהוּא זִמְנָא בְּזִמְנָא דְּאָזְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְבְּרָא, וְזָן לְהוּ עַתִּיקָא דְּכֹלָּא, מֵהַאי אֲתָר. מַה דְּלָא אִשְׁתְּכַח לְבָתַר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם׳ (שמות טז, ד). כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'׳ (בראשית כז, כח). הַאי בְּהַהוּא זִמְנָא. לְזִמְנָא אַחֲרָא תָּנֵינָן, קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהָא בְּמַזָּלָא תַּלְיָיא בְּמַזָּלָא וַדַּאי. וְעַל כֵּן בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, לָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָיא מִלְּתָא, אֶלָּא בְּמַזָּלָא תַּלְיָיא מִלְּתָא, וְכֹלָּא תַּלְיָין בְּהַאי מַזָּלָא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא.

תרגום

בְּגֻלְגֹּלֶת זוֹ שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין, נוֹטֵף טַלָּא מֵרֵישָׁא חִוָּורָא (וְאָחוּז בּוֹ), וְאוֹתוֹ הַטַּלָּא נִרְאֶה בִּשְׁנֵי גְּוָנִים. וּמִמֶּנּוּ נִזּוֹן חֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין. וּמִטַּלָּא זֶה שֶׁל הַגֻּלְגֹּלֶת הַזֹּאת, טוֹחֲנִים מָזוֹן לַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא, וּבוֹ עֲתִידִים הַמֵּתִים לְהֵחָיוֹת. וְלֹא הִזְדַּמֵּן מָזוֹן שֶׁנָּפַל מִטַּלָּא זֶה, זוּלַת אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וְזָן אוֹתָם עַתִּיקָא דְּכֹלָּא, מִמָּקוֹם זֶה. מַה שֶּׁלֹּא נִמְצָא אַחַר כָּךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם׳ (שמות טז, ד). כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ׳וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳ (בראשית כז, כח) '. זֶה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן. לִזְמַן אַחֵר שָׁנִינוּ, קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם לִפְנֵי הקב"ה. וַהֲרֵי בְּמַזָּלָא תָּלוּי בְּמַזָּלָא וַדַּאי. וְעַל כֵּן בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בִּזְכוּת, אֶלָּא בְּמַזָּלָא תָּלוּי הַדָּבָר, וְהַכֹּל תָּלוּי בְּמַזָּלָא זֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בהאי גולגלתא דזעיר אנפין, נטיף טלא מרישא חוורא (ואחיד ליה), וההוא טלא אתחזי בתרי גווני. ומניה מתזן חקלא דתפוחין קדישין. ומהאי טלא דגולגלתא דא, טחנין מנא לצדיקייא לעלמא דאתי, וביה זמינין מתייא לאחייא. ולא אזדמן מנא דנפל מהאי טלא, בר ההוא זמנא בזמנא דאזלו ישראל במדברא, וזן להו עתיקא דכלא, מהאי אתר. מה דלא אשתכח לבתר. הדא הוא דכתיב, ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ (שמות טז, ד). כמה דאת אמר ׳ויתן לך האלהים מטל השמים וגו'׳ (בראשית כז, כח). האי בההוא זמנא. לזמנא אחרא תנינן, קשים מזונותיו של אדם קמי קודשא בריך הוא. והא במזלא תלייא במזלא ודאי. ועל כן בני חיי ומזוני, לאו בזכותא תלייא מלתא, אלא במזלא תלייא מלתא, וכלא תליין בהאי מזלא, כמה דאוקימנא.

התרגום: בגלגלת זו של זעיר אנפין, נוטף טלא מרישא חוורא (ואחוז בו), ואותו הטלא נראה בשני גונים. וממנו נזון חקל תפוחין קדישין. ומטלא זה של הגלגלת הזאת, טוחנים מזון לצדיקים לעולם הבא, ובו עתידים המתים להחיות. ולא הזדמן מזון שנפל מטלא זה, זולת אותו הזמן שהלכו ישראל במדבר, וזן אותם עתיקא דכלא, ממקום זה. מה שלא נמצא אחר כך. זהו שכתוב, ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ (שמות טז, ד). כמו שאתה אומר ׳ויתן לך האלהים מטל השמים וגו׳ (בראשית כז, כח) '. זה באותו הזמן. לזמן אחר שנינו, קשים מזונותיו של אדם לפני הקב"ה. והרי במזלא תלוי במזלא ודאי. ועל כן בני חיי ומזוני, אין הדבר תלוי בזכות, אלא במזלא תלוי הדבר, והכל תלוי במזלא זה, כמו שבארנו.

מן המפרשים

אור יקר: טלא מרישא סתם ולא פירש, מפני שכוונת הרשב״י ע״ה כאן בשעת פטירתו להעלים מציאות הכתר לכך אמר מרישא סתם דהיינו ראש אשר על גולגלתא דא, אבל ירד דרך ההשתלשלות ולא יוכל להשיג הבחינה הזאת למעלה כלל אלא נשפע ואינו מושג מהיכן נשפע אלא…

הסולם: בהאי גולגלתא דז"א וכו': בגלגלתא זו דז"א, נוטף טל מראש הלבן, שהוא גלגלתא דא"א, וטל הזה נראה בב' צבעים, כי אע"פ שהוא חסדים שנבחנים לגוון לבן , עכ"ז נראה בו גוון אדמומית הרומזת להתכללות מחכמה. דהיינו כעין הבדלח. ומן ז"א ניזון שדה…

הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר סח, ד (קלט: דפוס הגר״א) - התאמה חלקית כד שלטא מרה כו' בההוא זמנא כו'. רוצה לומר גלות השכינה וישראל:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: