ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא זוטא › מאמר 24: על כן אחידן מלי דא בדא ומתפרשן מלין דסתימין בעתיקא קדישא - סוד מלכי אדום שלא נתקיימו עד תיקון עתיקא קדישא › פיסקה 6 (רצב ע"ב)

ובספרא דאגדתא דרב המנונא סבא אתמר וימלך תחתיו הדר ושם אשתו מהיטבאל כמה דאת אמר כפות תמרים - צדיק כתמר יפרח דאיהי דכר ונוקבא, בת מטרד בת מי זהב

האדרא זוטא · על כן אחידן מלי דא בדא ומתפרשן מלין דסתימין בעתיקא קדישא - סוד מלכי אדום שלא נתקיימו עד תיקון עתיקא קדישא · מאמר 24 · פיסקה 6 · דף רצב ע"ב

לשון הזוהר

וְהַא בְּסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא אִתְּמַר, ׳וַיִּמְלוֹךְ תַחְתָּיו הֲדַר׳. הֲדַר וַדַּאי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳ (ויקרא כג, מ). ׳וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כַּפּוֹת תְּמָרִים׳. וּכְתִיב, ׳צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח׳ (תהילים צב, יג), דְּאִיהִי דְּכַר וְנוּקְבָּא. הַאי אִתְקְרִיאַת ׳בַּת מַטְרֵד, בַּת׳ מֵהַהוּא אֲתָר דְּטַרְדִין כֹּלָּא לְאִתְדַּבְּקָא, וְאִקְרֵי אָב. וּכְתִיב ׳לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ וְלֹא תִּמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים׳ (איוב כח, יג). דָּבָר אַחֵר, בַּת מֵאִימָּא, דְּמִסִּטְרָהָא מִתְאַחֲדִין דִּינִין, דְּטַרְדִין לְכֹלָּא. ׳בַּת מֵי זָהָב׳, דְּיָנְקָא בִּתְרֵין אַנְפִּין, דִּנְהִירוּ בִּתְרֵין גַּוְונִין. בְּחֶסֶד וּבְדִינָא.

תרגום

וַהֲרֵי בְּסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא נֶאֱמַר, ׳וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר׳. הֲדַר וַדַּאי, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, ׳פְּרִי עֵץ הָדָר׳ (ויקרא כג, מ) - ׳וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל׳, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ׳כַּפֹּת תְּמָרִים׳. וְכָתוּב, ׳צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח׳ (תהילים צב, יג), דְּאִיהִי דְּכַר וְנוּקְבָּא - זוֹ נִקְרֵאת ׳בַּת מַטְרֵד, בַּת׳ מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁטּוֹרְדִים הַכֹּל מִלְּהִדָּבֵק, וְנִקְרָא אָב. וְכָתוּב ׳לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ וְלֹא תִּמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים׳ (איוב כח, יג) - דָּבָר אַחֵר, בַּת מֵאִמָּא, שֶׁמִּצִּדָּהּ מִתְאַחֲדִים דִּינִים, הַטּוֹרְדִים אֶת הַכֹּל. ׳בַּת מֵי זָהָב׳, הַיּוֹנֶקֶת בִּשְׁנֵי פָּנִים, הַמְּאִירִים בִּשְׁנֵי גְּוָנִים. בְּחֶסֶד וּבְדִין.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והא בספרא דאגדתא דרב המנונא סבא אתמר, ׳וימלוך תחתיו הדר׳. הדר ודאי, כמה דאת אמר, ׳פרי עץ הדר׳ (ויקרא כג, מ). ׳ושם אשתו מהיטבאל׳, כמה דאת אמר ׳כפות תמרים׳. וכתיב, ׳צדיק כתמר יפרח׳ (תהילים צב, יג), דאיהי דכר ונוקבא. האי אתקריאת ׳בת מטרד, בת׳ מההוא אתר דטרדין כלא לאתדבקא, ואקרי אב. וכתיב ׳לא ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים׳ (איוב כח, יג). דבר אחר, בת מאימא, דמסטרהא מתאחדין דינין, דטרדין לכלא. ׳בת מי זהב׳, דינקא בתרין אנפין, דנהירו בתרין גוונין. בחסד ובדינא.

התרגום: והרי בספרא דאגדתא של רב המנונא סבא נאמר, ׳וימלך תחתיו הדר׳. הדר ודאי, כמו שאתה אומר, ׳פרי עץ הדר׳ (ויקרא כג, מ) - ׳ושם אשתו מהיטבאל׳, כמו שאתה אומר ׳כפת תמרים׳. וכתוב, ׳צדיק כתמר יפרח׳ (תהילים צב, יג), דאיהי דכר ונוקבא - זו נקראת ׳בת מטרד, בת׳ מאותו המקום שטורדים הכל מלהדבק, ונקרא אב. וכתוב ׳לא ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים׳ (איוב כח, יג) - דבר אחר, בת מאמא, שמצדה מתאחדים דינים, הטורדים את הכל. ׳בת מי זהב׳, היונקת בשני פנים, המאירים בשני גונים. בחסד ובדין.

מן המפרשים

אור יקר: [סימן ה] והטעם מפני שמזונותם היה מלמעלה שזן אותם.

הסולם: בספרא דאגדתא וכו': בספר האגדה של רב המנונא סבא, למדנו, וימלוך תחתיו הדר, הדר ודאי, דהיינו יסוד שנקרא עץ הדר, כש"א, פרי עץ הדר, שהמלכות נקראת פרי, והיסוד עץ הדר. ושם אשתו מהיטבאל, כמש"א כפות תמרים. שהוא היסוד, ונקרא בלשון רבים,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: