ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא זוטא › מאמר 22: כתיב כי אל דעות הוי דעות ודאי - סוד הדעת כעדות ומעין פיו של רבי שמעון שלא ינגב › פיסקה 5 (רצא ע"ב)

האידנא אסהדנא עלי דכל יומין דקאימנא תאיבנא למחמי יומא דא ולא סליק ברעותי בר האידנא - והשתא בעינא לגלאה מלין קמיה דקודשא בריך הוא, והא שרינא אימא

האדרא זוטא · כתיב כי אל דעות הוי דעות ודאי - סוד הדעת כעדות ומעין פיו של רבי שמעון שלא ינגב · מאמר 22 · פיסקה 5 · דף רצא ע"ב

לשון הזוהר

הָאִידָּנָא אַסְהַדְנָא עָלַי, דְּכָל יוֹמִין דְּקָאֵימְנָא, תָּאִיבְנָא לְמֵחֱמֵי יוֹמָא דָּא, (נ"א רעותא לגלאה רזא דא) וְלָא סָלִיק בִּרְעוּתִי (ס"א בידי), בַּר הָאִידָּנָא, דְּהָא בְּעִטְרָא דָּא מִתְעֲטָּר הַאי יוֹמָא. וְהַשְׁתָּא בָּעֵינָא לְגַלָּאָה מִלִּין, קַמֵּיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּהָא כֻּלְּהוּ מִתְעַטְּרִין בְּרֵישֵׁי (ברישיה). וְהַאי יוֹמָא לָא יִתְרַחָק לְמֵיעַל לְדוּכְתֵּיהּ, כְּיוֹמָא אַחֲרָא, דְּהָא כָּל יוֹמָא דָּא בִּרְשׁוּתִי קַיְּימָא. וְהַשְׁתָּא שָׁרֵינָא לְגַלָּאָה מִלִּין, בְּגִין דְּלָא אִיעוּל בְּכִסּוּפָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְהָא שָׁרֵינָא אֵימָא.

תרגום

עַתָּה מֵעִיד אֲנִי עָלַי, שֶׁכָּל הַיָּמִים שֶׁעָמַדְתִּי, נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת יוֹם זֶה, וְלֹא עָלָה בִּרְצוֹנִי, זוּלַת עַתָּה, שֶׁהֲרֵי בְּעִטְרָה זוֹ מִתְעַטֵּר יוֹם זֶה. וְעַכְשָׁו רוֹצֶה אֲנִי לְגַלּוֹת דְּבָרִים, לִפְנֵי הקב"ה, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם מִתְעַטְּרִים בְּרֹאשִׁי. וְיוֹם זֶה לֹא יִתְרַחֵק לְהִכָּנֵס לִמְקוֹמוֹ, כְּיוֹם אַחֵר, שֶׁהֲרֵי כָּל יוֹם זֶה בִּרְשׁוּתִי עוֹמֵד. וְעַכְשָׁו הִתְחַלְתִּי לְגַלּוֹת דְּבָרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס בְּבוּשָׁה לָעוֹלָם הַבָּא. וַהֲרֵי הִתְחַלְתִּי לוֹמַר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: האידנא אסהדנא עלי, דכל יומין דקאימנא, תאיבנא למחמי יומא דא, (נ"א רעותא לגלאה רזא דא) ולא סליק ברעותי (ס"א בידי), בר האידנא, דהא בעטרא דא מתעטר האי יומא. והשתא בעינא לגלאה מלין, קמיה דקודשא בריך הוא, דהא כלהו מתעטרין ברישי (ברישיה). והאי יומא לא יתרחק למיעל לדוכתיה, כיומא אחרא, דהא כל יומא דא ברשותי קיימא. והשתא שרינא לגלאה מלין, בגין דלא איעול בכסופא לעלמא דאתי. והא שרינא אימא.

התרגום: עתה מעיד אני עלי, שכל הימים שעמדתי, נכספתי לראות יום זה, ולא עלה ברצוני, זולת עתה, שהרי בעטרה זו מתעטר יום זה. ועכשו רוצה אני לגלות דברים, לפני הקב"ה, שהרי כלם מתעטרים בראשי. ויום זה לא יתרחק להכנס למקומו, כיום אחר, שהרי כל יום זה ברשותי עומד. ועכשו התחלתי לגלות דברים, כדי שלא אכנס בבושה לעולם הבא. והרי התחלתי לומר.

מן המפרשים

הסולם: האידנא אסהדנא וכו': עתה אני מעיד עלי, שכל הימים שעמדתי בעולם הייתי משתוקק לראות את יום הזה, שתהיה לי בו רשות לגלות הסודות. ולא עלה בידי, חוץ מעתה, כי בעטרה זו, של גילוי סודות, מתעטר יום הזה. ועתה אני רוצה לגלות דברים לפני…

לכל המפרשים על פיסקה זו