ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא זוטא › מאמר 19: זקף רבי שמעון ידוי וחדי אמר ודאי עידן הוא לגלאה - סוד חכמה אב ובינה אם דכר ונוקבא ותקוני הכלה בשיר השירים › פיסקה 5 (רצ ע"ב)

תא חזי שירותא דא דאקרי אב אתכליל ביוד דתליא ממזלא קדישא - ובגין כך יוד כליל אתוון אחרנין, י' סתימא דכל אתוון אחרן י' רישא וסיפא דכלא

האדרא זוטא · זקף רבי שמעון ידוי וחדי אמר ודאי עידן הוא לגלאה - סוד חכמה אב ובינה אם דכר ונוקבא ותקוני הכלה בשיר השירים · מאמר 19 · פיסקה 5 · דף רצ ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, שֵׁירוּתָא דָּא דְּאִקְרֵי אָב, אִתְכְּלִיל בְּיוֹ"ד, דְּתַלְיָיא מִמַּזָּלָא קַדִּישָׁא. וּבְגִין כָּךְ, יוֹ"ד כָּלִיל אַתְוָון אַחֲרָנִין. י' סְתִימָא דְּכָל אַתְוָון אַחֲרָן. י' רֵישָׁא וְסֵיפָא דְּכֹלָּא. וְהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, אִקְרֵי עָלְמָא דְּאָתֵי, דְּאָתֵי תָּדִיר וְלָא פָּסִיק. וְהַאי הוּא עִדּוּנָא דְּצַדִּיקַיָּא, לְזַכָּאָה לְהַאי עָלְמָא דְּאָתֵי, דְּאַשְׁקֵי תָּדִיר לְגִנְתָּא, וְלָא פָּסִיק. עָלֵיהּ כְּתִיב ׳וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו׳ (ישעיהו נח, יא). וְהַהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי, אִבְרֵי בְּיוֹ"ד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י). י' כָּלִיל תְּרֵין אַתְוָון ו"ד.

תרגום

בֹּא רְאֵה, הַתְחָלָה זוֹ הַנִּקְרֵאת אָב, נִכְלֶלֶת בְּיוֹ"ד, הַתְּלוּיָה מִמַּזָּלָא קַדִּישָׁא. וּמִשּׁוּם כָּךְ, יוֹ"ד כּוֹלֵל אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת. י' סְתוּמָה מִכָּל שְׁאָר הָאוֹתִיּוֹת. י' רֹאשׁ וָסוֹף שֶׁל הַכֹּל. וְאוֹתוֹ הַנָּהָר הַנִּמְשָׁךְ וְיוֹצֵא, נִקְרָא עוֹלָם הַבָּא, שֶׁבָּא תָּמִיד וְאֵינוֹ פּוֹסֵק. וְזֶה הוּא עִדּוּן הַצַּדִּיקִים, לְזַכּוֹת לְעוֹלָם הַבָּא הַזֶּה, שֶׁמַּשְׁקֶה תָּמִיד אֶת הַגִּנָּה, וְאֵינוֹ פּוֹסֵק. עָלָיו כָּתוּב ׳וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו׳ (ישעיהו נח, יא) - וְאוֹתוֹ עוֹלָם הַבָּא, נִבְרָא בְּיוֹ"ד, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י) - י' כּוֹלֵל שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת ו"ד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, שירותא דא דאקרי אב, אתכליל ביו"ד, דתלייא ממזלא קדישא. ובגין כך, יו"ד כליל אתוון אחרנין. י' סתימא דכל אתוון אחרן. י' רישא וסיפא דכלא. וההוא נהר דנגיד ונפיק, אקרי עלמא דאתי, דאתי תדיר ולא פסיק. והאי הוא עדונא דצדיקיא, לזכאה להאי עלמא דאתי, דאשקי תדיר לגנתא, ולא פסיק. עליה כתיב ׳וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו׳ (ישעיהו נח, יא). וההוא עלמא דאתי, אברי ביו"ד, הדא הוא דכתיב, ׳ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן׳ (בראשית ב, י). י' כליל תרין אתוון ו"ד.

התרגום: בא ראה, התחלה זו הנקראת אב, נכללת ביו"ד, התלויה ממזלא קדישא. ומשום כך, יו"ד כולל אותיות אחרות. י' סתומה מכל שאר האותיות. י' ראש וסוף של הכל. ואותו הנהר הנמשך ויוצא, נקרא עולם הבא, שבא תמיד ואינו פוסק. וזה הוא עדון הצדיקים, לזכות לעולם הבא הזה, שמשקה תמיד את הגנה, ואינו פוסק. עליו כתוב ׳וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו׳ (ישעיהו נח, יא) - ואותו עולם הבא, נברא ביו"ד, זהו שכתוב, ׳ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן׳ (בראשית ב, י) - י' כולל שתי אותיות ו"ד.

מן המפרשים

שער מאמרי רשב"י: שם ע"ב שו' א' וז"ל ת"ח שירותא דא דאקרי אב אתכליל ביו"ד דתלייא ממזלא קדיש' כו' זה יובן במה שהודעתיך בביאור הקדמת אדר' האזינו כי המזל השמיני דדיקנא דעתיקא הוא צורת א' דיו"ד וי"ו יו"ד יו"י ומההיא יו"ד תתאה נמשך אבא ואתכליל ביה…

הסולם: ת"ח שירותא דא וכו': בוא וראה, התחלה זו שנקראת אב , נכללת ב י' , התלויה ומאירה ממזל הקדוש, שהוא הדיקנא ומשום זה ה י' כוללת אותיות אחרות, דהיינו ו"ד כי במילואה היא יוד שזה יורה שבאבא כלולים פרצופים אחרים, שהם אמא וז"א ומלכות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: