שירותא דא אב לכלא אב לכלהו אבהן אתחברו דא בדא, בינה בשעתא דאתחבר יוד בהא אתעברת ואפיקת בן - ובגין כך בינה אקרי בן יה שלימותא דכלא
האדרא זוטא · זקף רבי שמעון ידוי וחדי אמר ודאי עידן הוא לגלאה - סוד חכמה אב ובינה אם דכר ונוקבא ותקוני הכלה בשיר השירים · מאמר 19 · פיסקה 2 · דף רצ ע"א
לשון הזוהר
שֵׁירוּתָא דָּא אָב לְכֹלָּא, אָב לְכֻלְּהוּ אֲבָהָן, אִתְחַבָּרוּ דָּא בְּדָא, וּנְהִירוּ דָּא בְּדָא. (חכמה אב. בינה אם. ׳כי אם לבינה תקרא׳ (משלי ב, ג)) כַּד אִתְחַבָּרוּ, אוֹלִידוּ, וְאִתְפַּשְׁטַת מְהֵימְנוּתָא. בְּאַגַּדְתָּא דְּבֵי רַב יֵיבָא סָבָא, הָכִי תָּאנֵי, מַהוּ בִּינָה. אֶלָּא כַּד אִתְחַבָּר דָּא בְּדָא, יוֹ"ד בְּהֵ"א, אִתְעַבְּרַת, וְאַפִּיקַת בֵּן, וְאוֹלִידַת. וּבְגִין כָּךְ, בִּינָה אִקְרֵי, בֵּן יָ"הּ, שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא. אִשְׁתְּכָחוּ תַּרְוַויְיהוּ דְּמִתְחַבְּרָן, וּבֵן בְּגַוַּויְיהוּ. כְּלָלָא דְּכֹלָּא. בְּתִקּוּנַיְיהוּ אִשְׁתְּכַח שְׁלֵימוּתָא (נ"א בן י"ה, תרווייהו דמתחברן, ובן בגווייהו. בתקונייהו אשתכחו שלימותא דכלא כללא) דְּכֹלָּא, אָב וָאֵם, בֵּן וּבַת.
תרגום
הַתְחָלָה זוֹ אָב לַכֹּל, אָב לְכָל הָאֲבָהָן, הִתְחַבְּרוּ זֶה בָּזֶה, וְהֵאִירוּ זֶה בָּזֶה. כְּשֶׁהִתְחַבְּרוּ, הוֹלִידוּ, וּמִתְפַּשֶּׁטֶת מְהֵימְנוּתָא. בְּאַגַּדְתָּא שֶׁל בֵּי רַב יֵיבָא סָבָא, כָּךְ שָׁנִינוּ, מַהִי בִּינָה? אֶלָּא כְּשֶׁמִּתְחַבֵּר זֶה בָּזֶה, יוֹ"ד בְּהֵ"א, מִתְעַבֶּרֶת, וּמוֹצִיאָה בֵּן, וְיוֹלֶדֶת. וּמִשּׁוּם כָּךְ, בִּינָה נִקְרֵאת, בֵּן יָ"הּ, שְׁלֵמוּת הַכֹּל. נִמְצְאוּ שְׁנֵיהֶם מִתְחַבְּרִים, וּבֵן בְּתוֹכָם. כְּלָלוֹ שֶׁל הַכֹּל. בְּתִקּוּנֵיהֶם נִמְצֵאת שְׁלֵמוּת הַכֹּל, אָב וָאֵם, בֵּן וּבַת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שירותא דא אב לכלא, אב לכלהו אבהן, אתחברו דא בדא, ונהירו דא בדא. (חכמה אב. בינה אם. ׳כי אם לבינה תקרא׳ (משלי ב, ג)) כד אתחברו, אולידו, ואתפשטת מהימנותא. באגדתא דבי רב ייבא סבא, הכי תאני, מהו בינה. אלא כד אתחבר דא בדא, יו"ד בה"א, אתעברת, ואפיקת בן, ואולידת. ובגין כך, בינה אקרי, בן י"ה, שלימותא דכלא. אשתכחו תרווייהו דמתחברן, ובן בגווייהו. כללא דכלא. בתקונייהו אשתכח שלימותא (נ"א בן י"ה, תרווייהו דמתחברן, ובן בגווייהו. בתקונייהו אשתכחו שלימותא דכלא כללא) דכלא, אב ואם, בן ובת.
התרגום: התחלה זו אב לכל, אב לכל האבהן, התחברו זה בזה, והאירו זה בזה. כשהתחברו, הולידו, ומתפשטת מהימנותא. באגדתא של בי רב ייבא סבא, כך שנינו, מהי בינה? אלא כשמתחבר זה בזה, יו"ד בה"א, מתעברת, ומוציאה בן, ויולדת. ומשום כך, בינה נקראת, בן י"ה, שלמות הכל. נמצאו שניהם מתחברים, ובן בתוכם. כללו של הכל. בתקוניהם נמצאת שלמות הכל, אב ואם, בן ובת.
מן המפרשים
אור יקר: וכולא אצטרך בשעתא דא. תא חזי בשעתא דעתיקא.
הסולם: שירותא דא אב וכו': התחלה זו, דהיינו החכמה דל"ב נתיבות, שהם אבא ואמא כנ"ל, הוא אב לכל, אב לכל האבות, שהם חג"ת דז"א, וחכמה ובינה שהם אבא ואמא, נתחברו זה בזה, ומאירים זה בזה. כשנתחברו הולידו, את ז"א ומלכות, ונתפשטה האמונה, שהיא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: