ובגין כך תרי תקונין דנוקבי פריש שלמה תקונא דקדמיתא סתימא ותקונא תנינא פריש יתיר - אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה, מאי יובל משום ההוא נהר דאתי ונגיד ונפיק
האדרא זוטא · זקף רבי שמעון ידוי וחדי אמר ודאי עידן הוא לגלאה - סוד חכמה אב ובינה אם דכר ונוקבא ותקוני הכלה בשיר השירים · מאמר 19 · פיסקה 12 · דף רצ ע"ב
לשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ, תְּרֵי (ויחי רמ"ב) תִּקּוּנִין דְּנוּקְבֵי פָּרִישׁ שְׁלֹמֹה. תִּקּוּנָא דְּקַדְמֵיתָא סְתִימָא, בְּגִין דְּאִיהִי סְתִימָא. וְתִקּוּנָא תִּנְיָינָא פָּרִישׁ יַתִּיר, וְלָא סָתִים כּוּלֵי הַאי. וּלְבָתַר תַּלְיָא כָּל שְׁבָחָא בְּהַהִיא דִּלְעֵילָּא. דִּכְתִּיב, ׳אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ׳ (שיר השירים ו, ט). וּבְגִין דְּאִיהִי אִימָּא מִתְעַטְּרָא בְּעִטְרָא דְּכַלָּה, וּרְעוּתָא דְּיוֹ"ד לָא אַפְסִיק מִנָּהּ לְעָלְמִין, אִתְיְהִיב בִּרְשׁוּתָהּ כָּל חֵירוּ דְּעַבְדִין. כָּל חֵירוּ דְּכֹלָּא. כָּל חֵירוּ דְּחַיָיבַיָּא, לְדַכָּאָה לְכֹלָּא. דִּכְתִּיב, ׳כִּי בַיוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׳ (ויקרא טז, ל). וּכְתִיב ׳וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה יוֹבֵל הִיא׳ (ויקרא כה, י). מַאי יוֹבֵל. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו׳ (ירמיהו יז, ח). מִשּׁוּם הַהוּא נָהָר דְּאָתֵי וְנָגִיד וְנָפִיק, וְאָתֵי תָּדִיר, וְלָא פָּסִיק.
תרגום
וּמִשּׁוּם כָּךְ, שְׁנֵי תִּקּוּנִים שֶׁל נוּקְבֵי הִפְרִיד שְׁלֹמֹה. הַתִּקּוּן הָרִאשׁוֹן סָתוּם, מִשּׁוּם שֶׁהִיא סְתוּמָה. וְהַתִּקּוּן הַשֵּׁנִי מֻפְרָד יוֹתֵר, וְאֵינוֹ סָתוּם כָּל כָּךְ. וְאַחַר כָּךְ תָּלוּי כָּל הַשֶּׁבַח בְּאוֹתָהּ שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁכָּתוּב, ׳אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ׳ (שיר השירים ו, ט) - וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא אִמָּא מִתְעַטֶּרֶת בְּעִטְרַת כַּלָּה, וּרְצוֹן הַיּוֹ"ד אֵינוֹ נִפְסָק מִמֶּנָּה לְעוֹלָמִים, נִתַּן בִּרְשׁוּתָהּ כָּל שִׁחְרוּר שֶׁל עֲבָדִים. כָּל שִׁחְרוּר שֶׁל הַכֹּל. כָּל שִׁחְרוּר שֶׁל הַחַיָּבִים, לְטַהֵר אֶת הַכֹּל. שֶׁכָּתוּב, ׳כִּי בַיוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׳ (ויקרא טז, ל) - וְכָתוּב ׳וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה יוֹבֵל הִיא׳ (ויקרא כה, י) - מַהוּ יוֹבֵל? כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ׳וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו׳ (ירמיהו יז, ח) - מִשּׁוּם אוֹתוֹ הַנָּהָר הַבָּא וְנִמְשָׁךְ וְיוֹצֵא, וּבָא תָּמִיד, וְאֵינוֹ פּוֹסֵק.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין כך, תרי (ויחי רמ"ב) תקונין דנוקבי פריש שלמה. תקונא דקדמיתא סתימא, בגין דאיהי סתימא. ותקונא תניינא פריש יתיר, ולא סתים כולי האי. ולבתר תליא כל שבחא בההיא דלעילא. דכתיב, ׳אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה׳ (שיר השירים ו, ט). ובגין דאיהי אימא מתעטרא בעטרא דכלה, ורעותא דיו"ד לא אפסיק מנה לעלמין, אתיהיב ברשותה כל חירו דעבדין. כל חירו דכלא. כל חירו דחייביא, לדכאה לכלא. דכתיב, ׳כי ביום הזה יכפר עליכם׳ (ויקרא טז, ל). וכתיב ׳וקדשתם את שנת החמשים שנה יובל היא׳ (ויקרא כה, י). מאי יובל. כמה דאת אמר ׳ועל יובל ישלח שרשיו׳ (ירמיהו יז, ח). משום ההוא נהר דאתי ונגיד ונפיק, ואתי תדיר, ולא פסיק.
התרגום: ומשום כך, שני תקונים של נוקבי הפריד שלמה. התקון הראשון סתום, משום שהיא סתומה. והתקון השני מפרד יותר, ואינו סתום כל כך. ואחר כך תלוי כל השבח באותה שלמעלה, שכתוב, ׳אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה׳ (שיר השירים ו, ט) - ומשום שהיא אמא מתעטרת בעטרת כלה, ורצון היו"ד אינו נפסק ממנה לעולמים, נתן ברשותה כל שחרור של עבדים. כל שחרור של הכל. כל שחרור של החיבים, לטהר את הכל. שכתוב, ׳כי ביום הזה יכפר עליכם׳ (ויקרא טז, ל) - וכתוב ׳וקדשתם את שנת החמשים שנה יובל היא׳ (ויקרא כה, י) - מהו יובל? כמו שאתה אומר ׳ועל יובל ישלח שרשיו׳ (ירמיהו יז, ח) - משום אותו הנהר הבא ונמשך ויוצא, ובא תמיד, ואינו פוסק.
מן המפרשים
הסולם: ובג"כ תרי תקונין וכו': ומשום זה, ב' תקונים של נוקבין מפרש שלמה, דהיינו באמא, ובמלכות. תקון של הראשונה, שהיא אמא, היא סתומה, משום שאמא היא סתומה ומכוסה. ותקון השני, שהיא במלכות מפרש יותר, ואינו סתום כל כך. ואח"כ, תולה כל השבח…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: