באגדתא דבי רב ייבא סבא כללא דכלא זעיר אנפין אקרי אתה עתיקא קדישא דאתכסיא אקרי הוא - והאי אב נפיק מעתיקא קדישא, והחכמה מאין תמצא
האדרא זוטא · האי חכמתא אקרי עדן והאי עדן אתמשך מעדן עלאה סתימאה - סוד השם אתה וההבדל בין עתיקא הנקרא הוא לזעיר אנפין הנקרא אתה · מאמר 17 · פיסקה 2 · דף רצ ע"א
לשון הזוהר
בְּאַגַּדְתָּא דְּבֵי רַב יֵיבָא סָבָא, כְּלָלָא דְּכֹלָּא, זְעֵיר אַנְפִּין אִקְרֵי אַתָּה. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְּאִתְכַּסְיָיא, אִקְרֵי הוּא, וְשַׁפִּיר. וְהַשְׁתָּא קָרֵינָן בַּאֲתָר דָּא דְּשֵׁירוּתָא אִשְׁתְּכַח, אַתָּה. אַף עַל גַּב דְּאִתְכַּסְיָיא, מִנֵּיהּ הֲוֵי שֵׁירוּתָא, וְאִקְרֵי אָב. וְהוּא אָב לַאֲבָהָן. וְהַאי אָב נָפִיק מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, דִּכְתִּיב ׳וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא׳ (איוב כח, יב) - וּבְגִין כָּךְ לָא אִשְׁתְּמוֹדַע.
תרגום
בְּאַגַּדְתָּא שֶׁל בֵּי רַב יֵיבָא סָבָא, כְּלָלוֹ שֶׁל הַכֹּל, זְעֵיר אַנְפִּין נִקְרָא אַתָּה. עַתִּיקָא קַדִּישָׁא הַמִּתְכַּסֶּה, נִקְרָא הוּא, וְיָפֶה. וְעַכְשָׁו אָנוּ קוֹרְאִים בְּמָקוֹם זֶה שֶׁבּוֹ נִמְצֵאת הַהַתְחָלָה, אַתָּה. אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְכַּסֶּה, מִמֶּנּוּ הָיְתָה הַהַתְחָלָה, וְנִקְרָא אָב. וְהוּא אָב לַאֲבָהָן. וְאָב זֶה יוֹצֵא מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, שֶׁכָּתוּב ׳וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא׳ (איוב כח, יב) - וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵינוֹ נִתְפָּס.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: באגדתא דבי רב ייבא סבא, כללא דכלא, זעיר אנפין אקרי אתה. עתיקא קדישא דאתכסייא, אקרי הוא, ושפיר. והשתא קרינן באתר דא דשירותא אשתכח, אתה. אף על גב דאתכסייא, מניה הוי שירותא, ואקרי אב. והוא אב לאבהן. והאי אב נפיק מעתיקא קדישא, דכתיב ׳והחכמה מאין תמצא׳ (איוב כח, יב) - ובגין כך לא אשתמודע.
התרגום: באגדתא של בי רב ייבא סבא, כללו של הכל, זעיר אנפין נקרא אתה. עתיקא קדישא המתכסה, נקרא הוא, ויפה. ועכשו אנו קוראים במקום זה שבו נמצאת ההתחלה, אתה. אף על פי שמתכסה, ממנו היתה ההתחלה, ונקרא אב. והוא אב לאבהן. ואב זה יוצא מעתיקא קדישא, שכתוב ׳והחכמה מאין תמצא׳ (איוב כח, יב) - ומשום כך אינו נתפס.
מן המפרשים
אור יקר: [סימן ג] עם הבינה הנעשת בה חלל ואויר לשכון בתוכה מציאות עצמה הנעלמה, והיינו מוחא חדא בגולגלתא כרישא דזעיר אנפיץ, ואחר כך תתפשט החכמה בעצמה אל הבינה ונכנסת החכמה בתוך הבינה נקודה בהיכליה, והיינו שנמצאו שתי נקודות בערך הבינה…
שער מאמרי רשב"י: שם בדר"ץ ע"א שו' ו' וז"ל באגדתא דבי רב ייבא סבא כללא דכולא ז"א אקרי אתה עתי' קדישא דאתכסייא אקרי הוא ושפיר כו'. יש מאמרים מורים כי חכמה נקרא ז"א כאשר כתבו קצת מקובלי' אבל הענין הוא זה דע כי ז"א אינו רק ז"א הנק' ת"ת וגם המלכות…