תו אתגליף האי חכמתא ואתמשך ועייל ברישא דזעיר אנפין ואתעביד מוחא אחרא - ובדעתו תהומות נבקעו, ובדעת חדרים ימלאו
האדרא זוטא · אתגליף האי חכמתא ואפיק חד נהרא דנגיד ונפיק לאשקאה גנתא - סוד נהר החכמה היוצא לזעיר אנפין ומאיר לאבות ולבנים · מאמר 16 · פיסקה 2 · דף רפט ע"ב
לשון הזוהר
תּוּ אִתְגְּלִיף הַאי חָכְמְתָא, וְאִתְמְשַׁךְ וְעָיִיל בְּרֵישָׁא דִּזְעֵיר אַנְפִּין, וְאִתְעָבִיד מוֹחָא אַחֲרָא (ההוא אחרא). הַהוּא נְהִירוּ דְּאִתְמַשְּׁכָא מִנֵּיהּ אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיכָן אִתְגְּלִיפוּ, מִתְחַבְּרָן בְּחַד רֵישָׁא דְּעָמִיקָא דְּבֵירָא, דִּכְתִּיב, ׳בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ׳ (משלי ג, כ) - וְעָיִּיל בְּרֵישָׁא דִּזְעֵיר אַנְפִּין, וְאִתְעָבִיד מוֹחָא אַחֲרָא, וּמִתַּמָּן אִתְמְשִׁיךְ וְעָיִּיל לְגוֹ גּוּפָא, וּמַלְיָיא כָּל אִינּוּן אִדָּרִין וְאַכְסַדְרִין דְּגוּפָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ׳ (משלי כד, ד).
תרגום
עוֹד נֶחְקְקָה חָכְמָה זוֹ, וְנִמְשְׁכָה וְנִכְנְסָה בְּרֵישָׁא שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין, וְנַעֲשְׂתָה מוֹחָא אַחֵר. אוֹתָהּ הֶאָרָה הַנִּמְשֶׁכֶת מִמֶּנּוּ, שְׁתֵּי הַמְּשִׁיכוֹת הַלָּלוּ נֶחְקְקוּ, מִתְחַבְּרוֹת בְּרֵישָׁא אַחַת שֶׁל עֹמֶק הַבְּאֵר, שֶׁכָּתוּב, ׳בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ׳ (משלי ג, כ) - וְנִכְנֶסֶת בְּרֵישָׁא שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין, וְנַעֲשֵׂית מוֹחָא אַחֵר, וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת וְנִכְנֶסֶת לְתוֹךְ הַגּוּף, וּמְמַלֵּאת אֶת כָּל אוֹתָם הָאִדְּרִין וְהָאַכְסַדְרִין שֶׁל הַגּוּף. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ׳ (משלי כד, ד).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תו אתגליף האי חכמתא, ואתמשך ועייל ברישא דזעיר אנפין, ואתעביד מוחא אחרא (ההוא אחרא). ההוא נהירו דאתמשכא מניה אלין תרין משיכן אתגליפו, מתחברן בחד רישא דעמיקא דבירא, דכתיב, ׳בדעתו תהומות נבקעו׳ (משלי ג, כ) - ועייל ברישא דזעיר אנפין, ואתעביד מוחא אחרא, ומתמן אתמשיך ועייל לגו גופא, ומלייא כל אינון אדרין ואכסדרין דגופא. הדא הוא דכתיב, ׳ובדעת חדרים ימלאו׳ (משלי כד, ד).
התרגום: עוד נחקקה חכמה זו, ונמשכה ונכנסה ברישא של זעיר אנפין, ונעשתה מוחא אחר. אותה הארה הנמשכת ממנו, שתי המשיכות הללו נחקקו, מתחברות ברישא אחת של עמק הבאר, שכתוב, ׳בדעתו תהומות נבקעו׳ (משלי ג, כ) - ונכנסת ברישא של זעיר אנפין, ונעשית מוחא אחר, ומשם נמשכת ונכנסת לתוך הגוף, וממלאת את כל אותם האדרין והאכסדרין של הגוף. זהו שכתוב, ׳ובדעת חדרים ימלאו׳ (משלי כד, ד).
מן המפרשים
אור יקר: ואתעביד מוחא אחרא היינו סוד עצם החכמה, אמנם הקדים מציאות אצילות הבינה והיותה מוחא מפני שיצטרך להתאצל להיותה רישא וגולגלתא להיותה משכן והיכל אל החכמה, ולכך נמשכה ונעשת גולגלתא ואחר כך משיתוף שניהם נמצאת הדעת כדמסיק.
הסולם: תו אתגליף האי וכו': עוד נחקקה חכמה זו דל"ב שבילים, ונמשכה ונכנסה בראש דז"א, דהיינו ע"י ירידת המלכות מן הבינה, בסוד נקודת השורק. ונעשה מוח אחר, דהיינו מוח הבינה, שהוא קו השמאל דראש דז"א. אחר כך, אור ההוא, דהיינו קו האמצעי דראש…