והאי טמיר וסתים וגניז מכלא תקונוי אתתקנן בההוא מוחא סתימאה דכלא - דאתפשט ואתתקן כלא ונפיק חסד עלאה, ותליא ממזלא יקירא מוחא אחרא דאתפשט ונהיר לתלתין ותרין שבילין
האדרא זוטא · האי עתיקא קדישא סתימא דכל סתימין לא אדכר ולא אשתכח - סוד הראש הנעלם והחכמה המתפשטת לשלשים ושנים שבילים · מאמר 15 · פיסקה 2 · דף רפט ע"ב
לשון הזוהר
וְהַאי (נ"א דכל סתימין (ס"א בגין דאיהו) רישא (עלאה) עלאין לכל עלאין, לא אדכר, אלא רישא חדא, בלא גופא, לקיימא כלא. והוא) טָמִיר וְסָתִים וְגָנִיז מִכֹּלָּא, תִּקּוּנוֹי אִתְתָּקְּנָן, בְּהַהוּא מוֹחָא סְתִימָאָה דְּכֹלָּא, דְּאִתְפְּשַׁט וְאִתְתָּקַּן כֹּלָּא וְנָפִיק חֶסֶד עִלָּאָה, וְחֶסֶד עִלָּאָה אִתְפָּשַׁט וְאִתָּקַן וְאִתְכְּלִיל כֹּלָּא בְּמוֹחָא סְתִימָאָה דָּא. כַּד אִתְתְּקַן חִוָּורָא דָּא בִּנְהִירוּ דָּא, בָּטַשׁ מַאן דְּבָטַשׁ, בְּהַאי מוֹחָא וְאִתְנְהִיר, וְתַלְיָיא מִמַּזָּלָא יַקִּירָא מוֹחָא אַחֲרָא, דְּאִתְפְּשַׁט וְנָהִיר לִתְלָּתִין וּתְרֵין שְׁבִילִין. כַּד אִתְנְהִיר נָהִיר מִמַּזָּלָא יַקִּירָא. אִתְנְהִירוּ ג' רֵישִׁין עִלָּאִין, תְּרֵין רֵישִׁין, וְחַד דְּכָלִיל לוֹן. וּבְמַזָּלָא תַּלְיָין, וְאִתְכְּלִילָן בֵּיהּ.
תרגום
וְזֶה טָמִיר וְסָתוּם וְגָנוּז מִן הַכֹּל, תִּקּוּנָיו מִתְתַּקְּנִים, בְּאוֹתוֹ מוֹחָא סְתִימָאָה שֶׁל הַכֹּל, שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט וּמִתְתַּקֵּן הַכֹּל וְיוֹצֵא חֶסֶד עֶלְיוֹן, וְחֶסֶד עֶלְיוֹן מִתְפַּשֵּׁט וּמִתְתַּקֵּן וְנִכְלָל הַכֹּל בְּמוֹחָא סְתִימָאָה זֶה. כְּשֶׁמִּתְתַּקֵּן חִוָּורָא זֶה בְּהֶאָרָה זוֹ, פּוֹגֵעַ מִי שֶׁפּוֹגֵעַ, בְּמוֹחָא זֶה וּמֵאִיר, וְתָלוּי מִמַּזָּלָא יַקִּירָא מוֹחָא אַחֵר, שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט וּמֵאִיר לִשְׁלֹשִׁים וּשְׁנֵי שְׁבִילִין. כְּשֶׁמֵּאִיר, מֵאִיר מִמַּזָּלָא יַקִּירָא. הֵאִירוּ שְׁלֹשָׁה רֵישִׁין עֶלְיוֹנִים, שְׁנֵי רֵישִׁין, וְאֶחָד הַכּוֹלֵל אוֹתָם. וּבַמַּזָּלָא תְּלוּיִים, וְנִכְלָלִים בּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והאי (נ"א דכל סתימין (ס"א בגין דאיהו) רישא (עלאה) עלאין לכל עלאין, לא אדכר, אלא רישא חדא, בלא גופא, לקיימא כלא. והוא) טמיר וסתים וגניז מכלא, תקונוי אתתקנן, בההוא מוחא סתימאה דכלא, דאתפשט ואתתקן כלא ונפיק חסד עלאה, וחסד עלאה אתפשט ואתקן ואתכליל כלא במוחא סתימאה דא. כד אתתקן חוורא דא בנהירו דא, בטש מאן דבטש, בהאי מוחא ואתנהיר, ותלייא ממזלא יקירא מוחא אחרא, דאתפשט ונהיר לתלתין ותרין שבילין. כד אתנהיר נהיר ממזלא יקירא. אתנהירו ג' רישין עלאין, תרין רישין, וחד דכליל לון. ובמזלא תליין, ואתכלילן ביה.
התרגום: וזה טמיר וסתום וגנוז מן הכל, תקוניו מתתקנים, באותו מוחא סתימאה של הכל, שמתפשט ומתתקן הכל ויוצא חסד עליון, וחסד עליון מתפשט ומתתקן ונכלל הכל במוחא סתימאה זה. כשמתתקן חוורא זה בהארה זו, פוגע מי שפוגע, במוחא זה ומאיר, ותלוי ממזלא יקירא מוחא אחר, שמתפשט ומאיר לשלשים ושני שבילין. כשמאיר, מאיר ממזלא יקירא. האירו שלשה רישין עליונים, שני רישין, ואחד הכולל אותם. ובמזלא תלויים, ונכללים בו.
מן המפרשים
אור יקר: האי עתיקא קדישא הוא הכתר, ונקרא עתיקא מורה על הקדמות שיש לו על כל שאר הנאצלים, קדימת מעלה לא קדימת מקום או זמן דלא שייך כנודע, וקראו קדישא מפני הבדלו מכל מה שיתייחס למטה מדין ופגם וכל כיוצא, ועוד מפני שיש בחוץ זקן וכסיל, סתימא…
הסולם: והאי טמיר וסתים וכו': הנסתר והסתום והגנוז מכל, הזה, שהוא כתרא דא"א, תקוניו נתתקנו באותו המוח הסתום מכל, שהוא חכמה סתימאה. ואחר שנתפשט ונתתקן כולו, יצא חסד עליון מכתרא דא"א. וחסד עליון הזה נתפשט ונתקן, ונכלל הכל במוח הסתום הזה.…