בדיקנא דא ג' רישין דאמינא מתפשטן וכלהו מתחברן בהאי מזלא ומשתכחין ביה - ובגין כך אמר משה כד אצטריך יהוה יהוה תרי זימנא ופסיק טעמא בגוויהו דהא במזלא תליא כלא
האדרא זוטא · בדיקנא דעתיקא קדישא תליא כל יקירו דכלא מזלא דכלא אקרי - סוד שלש עשרה מדות הרחמים התלויות בדיקנא ומזלא · מאמר 14 · פיסקה 4 · דף רפט ע"ב
לשון הזוהר
בְּדִיקְנָא דָּא, ג' רֵישִׁין דַּאֲמֵינָא, מִתְפַּשְּׁטָן. וְכֻלְּהוּ מִתְחַבְּרָן בְּהַאי מַזָּלָא, וּמִשְׁתַּכְחִין בֵּיהּ. וּבְגִין כַּךְ, כָּל יְקִירוּ דְּיַקִירוּתָא, בְּהַאי מַזָּלָא תַּלְיָיא. כָּל אִלֵּין אַתְוָון דְּתַלְיָין בְּהַאי עַתִּיקָא, כּוּלְהוּ תַּלְיָין בְּהַאי דִּיקְנָא, וּמִתְחַבְּרָן בְּהַאי מַזָּלָא, וְתַלְיָין בֵּיהּ, לְקַיְּימָא אַתְוָון אַחֲרָנִין. דְּאִלְמָלֵי לָא סְלִיק אִלֵּין אַתְוָון בְּעַתִּיקָא, לָא קַיְימִין אִלֵּין אַחֲרָנִין. וּבְגִין כַּךְ אָמַר מֹשֶׁה כַּד אִצְטְרִיךְ, יהו"ה יהו"ה, תְּרֵי זִימְנָא (זימני), וּפָסִיק טַעֲמָא בְּגַוַּויְיהוּ. דְּהָא בְּמַזָּלָא תַּלְיָיא כֹּלָּא. מֵהַאי מַזָּלָא, מִתְכַּסְּפֵי עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וּמִתְכַּפְיָין קַמֵּיהּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּזָכֵי לְהַאי.
תרגום
בְּדִיקְנָא זוֹ, שְׁלֹשֶׁת הָרֵישִׁין שֶׁאָמַרְתִּי, מִתְפַּשְּׁטִים. וְכֻלָּם מִתְחַבְּרִים בְּזֶה הַמַּזָּלָא, וְנִמְצָאִים בּוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כָּל יְקַר הַיְּקָרוּת, בְּזֶה הַמַּזָּלָא תָּלוּי. כָּל אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת הַתְּלוּיוֹת בְּזֶה הָעַתִּיקָא, כֻּלָּן תְּלוּיוֹת בְּזֶה הַדִּיקְנָא, וּמִתְחַבְּרוֹת בְּזֶה הַמַּזָּלָא, וּתְלוּיוֹת בּוֹ, כְּדֵי לְקַיֵּם אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת. שֶׁאִלְמָלֵא עוֹלוֹת אוֹתִיּוֹת אֵלֶּה בָּעַתִּיקָא, לֹא הָיוּ מִתְקַיְּמוֹת אוֹתָן אֲחֵרוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר הֻצְרַךְ, יהו"ה יהו"ה, פַּעֲמַיִם, וְהִפְסִיק הַטַּעַם בֵּינֵיהֶן. שֶׁהֲרֵי בַּמַּזָּלָא תָּלוּי הַכֹּל. מִזֶּה הַמַּזָּלָא, נִכְסָפִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְנִכְנָעִים לְפָנָיו. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בדיקנא דא, ג' רישין דאמינא, מתפשטן. וכלהו מתחברן בהאי מזלא, ומשתכחין ביה. ובגין כך, כל יקירו דיקירותא, בהאי מזלא תלייא. כל אלין אתוון דתליין בהאי עתיקא, כולהו תליין בהאי דיקנא, ומתחברן בהאי מזלא, ותליין ביה, לקיימא אתוון אחרנין. דאלמלי לא סליק אלין אתוון בעתיקא, לא קיימין אלין אחרנין. ובגין כך אמר משה כד אצטריך, יהו"ה יהו"ה, תרי זימנא (זימני), ופסיק טעמא בגווייהו. דהא במזלא תלייא כלא. מהאי מזלא, מתכספי עלאי ותתאי, ומתכפיין קמיה. זכאה חולקיה מאן דזכי להאי.
התרגום: בדיקנא זו, שלשת הרישין שאמרתי, מתפשטים. וכלם מתחברים בזה המזלא, ונמצאים בו. ומשום כך, כל יקר היקרות, בזה המזלא תלוי. כל אותן האותיות התלויות בזה העתיקא, כלן תלויות בזה הדיקנא, ומתחברות בזה המזלא, ותלויות בו, כדי לקים אותיות אחרות. שאלמלא עולות אותיות אלה בעתיקא, לא היו מתקימות אותן אחרות. ומשום כך אמר משה כאשר הצרך, יהו"ה יהו"ה, פעמים, והפסיק הטעם ביניהן. שהרי במזלא תלוי הכל. מזה המזלא, נכספים עליונים ותחתונים, ונכנעים לפניו. אשרי חלקו של מי שזוכה לזה.
מן המפרשים
הסולם: בדיקנא דא ג' וכו': בדיקנא זו, ג' ראשים שאמרתי, שהם רדל"א וכתרא וח"ס, מתפשטים, וכולם מתחברים במזל הזה ונמצאים בו, ומשום זה כל היקר שביקר תלוי במזל הזה, כל אלו האותיות דשם הוי"ה, התלויות בעתיקא הזה (כנ"ל אות נ"ג) כולן הן תלויות…