ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא זוטא › מאמר 12: חוטמא בהאי חוטמא נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין - סוד רוח החיים והדין התלויים בחוטמא של עתיקא קדישא › פיסקה 2 (רפט ע"א)

ובספרא דאגדתא דבי רב ייבא סבא אוקים ה' בפומא והכא לא מתקיימא הכי - אלא בה' דינא תליא ודינא בחוטמא תליא, עלה עשן באפו, עקרא דרוגזא בחוטמא תליא

האדרא זוטא · חוטמא בהאי חוטמא נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין - סוד רוח החיים והדין התלויים בחוטמא של עתיקא קדישא · מאמר 12 · פיסקה 2 · דף רפט ע"א

לשון הזוהר

וּבְסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא, דְּבֵי רַב יֵיבָא סָבָא, אוֹקִים, ה' בְּפוּמָא, וְהָכָא לָא מִתְקַיְּימָא הָכִי, וְלָא אִצְטָרְפָא (ס"א אצטריכנא), אַף עַל גַּב דִּבְחַד סַלְּקָא, אֶלָּא בְּהֵ' דִּינָא תַּלְיָא, וְדִינָא בְּחוֹטָמָא תַּלְיָא, דִּכְתִּיב ׳עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ׳. וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב ׳וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל׳ - עִקָּרָא דְּרוּגְזָא בְּחוֹטָמָא תַּלְיָא.

תרגום

וּבְסִפְרָא דְּאַגַּדְתָּא שֶׁל בֵּי רַב יֵיבָא סָבָא, הֶעֱמִיד אֶת הֵ' בַּפֶּה, וְכָאן אֵין זֶה מִתְקַיֵּם כָּךְ, וְאֵין צֹרֶךְ, אַף עַל גַּב שֶׁבְּאֶחָד עוֹלִים, אֶלָּא בְּהֵ' הַדִּין תָּלוּי, וְהַדִּין בַּחוֹטָמָא תָּלוּי, שֶׁכָּתוּב ׳עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ׳. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב ׳וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל׳ - עִקַּר הָרֹגֶז בַּחוֹטָמָא תָּלוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובספרא דאגדתא, דבי רב ייבא סבא, אוקים, ה' בפומא, והכא לא מתקיימא הכי, ולא אצטרפא (ס"א אצטריכנא), אף על גב דבחד סלקא, אלא בה' דינא תליא, ודינא בחוטמא תליא, דכתיב ׳עלה עשן באפו׳. ואי תימא, הא כתיב ׳ואש מפיו תאכל׳ - עקרא דרוגזא בחוטמא תליא.

התרגום: ובספרא דאגדתא של בי רב ייבא סבא, העמיד את ה' בפה, וכאן אין זה מתקים כך, ואין צרך, אף על גב שבאחד עולים, אלא בה' הדין תלוי, והדין בחוטמא תלוי, שכתוב ׳עלה עשן באפו׳. ואם תאמר, הרי כתוב ׳ואש מפיו תאכל׳ - עקר הרגז בחוטמא תלוי.

מן המפרשים

הסולם: ובספרא דאגדתא וכו': ובספר האגדה שבבית מדרשו של רב ייבא סבא, העמיד את ה ה' שהיא המלכות, שמקבלת מפה דא"א. אבל כאן בעניננו, אינו מתקיים כך, ואין המלכות מתחברת לפה דא"א אלא לנקב שמאלי דחוטם. ואע"פ שעולה באחד, הנה ב ה' תלוים דינים,…

לכל המפרשים על פיסקה זו