ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא זוטא › מאמר 10: וההוא רישא סתימא דברישא דעתיקא דלא אתידע - סוד הרצון המתפשט מהמוחא בדיקנא ונקרא חסד עלאה › פיסקה 1 (רפט ע"א)

וההוא רישא סתימא דברישא דעתיקא דלא אתידע כד פשיט חד טורנא בטש בהאי מוחא ואתגלף - ואתרשים ביה חד נהורא דאקרי רצון והאי רצון אתפשט לתתא בדיקנא עד אתר דמתישבא ואקרי חסד עלאה

האדרא זוטא · וההוא רישא סתימא דברישא דעתיקא דלא אתידע - סוד הרצון המתפשט מהמוחא בדיקנא ונקרא חסד עלאה · מאמר 10 · פיסקה 1 · דף רפט ע"א

לשון הזוהר

וְהַהוּא רֵישָׁא סְתִימָא דִּבְרֵישָׁא דְּעַתִּיקָא דְּלָא אִתְיְדַע, כַּד פָּשִׁיט חַד טוּרְנָא (ס"א גוונא), דְּהֲוָה מִתְתַּקָּן לְאִתְנַהֲרָא, בָּטַשׁ בְּהַאי מוֹחָא (נ"א מצחא), וְאִתְגְּלַף, וְאִתְנְהִיר בְּכַמָּה נְהִירִין, וְאַפִּיק וְאַרְשִׁים כְּבוֹסִיטָא דָּא, בְּהַאי מִצְחָא. וְאִתְרְשִׁים בֵּיהּ חַד נְהוֹרָא, דְּאִקְרֵי רָצוֹן. וְהַאי רָצוֹן אִתְפְּשַׁט לְתַתָּא בְּדִיקְנָא, עַד הַהוּא אֲתָר דְּמִתְיַשְּׁבָא בְּדִיקְנָא, וְאִקְרֵי חֶסֶד עִלָּאָה, וְדָא אִיהוּ נוֹצֵר חֶסֶד. וּבְהַאי רָצוֹן כַּד אִתְגַּלְיָיא, מִסְתַּכְּלִין מָארֵי דְּדִינָא וּמִתְכַּפְיָין.

תרגום

וְאוֹתוֹ רֵישָׁא סְתוּמָה שֶׁבְּרֵישָׁא שֶׁל עַתִּיקָא שֶׁאֵינוֹ נוֹדָע, כְּשֶׁפָּשַׁט שְׁלִיטָה◆ אַחַת, שֶׁהָיְתָה מִתְתַּקֶּנֶת לְהָאִיר, פָּגְעָה בְּמוֹחָא זֶה, וְנֶחְקְקָה, וְהֵאִירָה בְּכַמָּה אוֹרוֹת, וְהוֹצִיאָה וְרָשְׁמָה כְּבוּסִיטָא זֶה, בְּמִצְחָא זֶה. וְנִרְשַׁם בּוֹ אוֹר אֶחָד, הַנִּקְרָא רָצוֹן. וְרָצוֹן זֶה מִתְפַּשֵּׁט לְמַטָּה בְּדִיקְנָא, עַד אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁמִּתְיַשֵּׁב בְּדִיקְנָא, וְנִקְרָא חֶסֶד עֶלְיוֹן, וְזֶה הוּא נוֹצֵר חֶסֶד. וּבְרָצוֹן זֶה כְּשֶׁנִּגְלֶה, מִסְתַּכְּלִים בַּעֲלֵי הַדִּין וְנִכְפִּים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וההוא רישא סתימא דברישא דעתיקא דלא אתידע, כד פשיט חד טורנא (ס"א גוונא), דהוה מתתקן לאתנהרא, בטש בהאי מוחא (נ"א מצחא), ואתגלף, ואתנהיר בכמה נהירין, ואפיק וארשים כבוסיטא דא, בהאי מצחא. ואתרשים ביה חד נהורא, דאקרי רצון. והאי רצון אתפשט לתתא בדיקנא, עד ההוא אתר דמתישבא בדיקנא, ואקרי חסד עלאה, ודא איהו נוצר חסד. ובהאי רצון כד אתגלייא, מסתכלין מארי דדינא ומתכפיין.

התרגום: ואותו רישא סתומה שברישא של עתיקא שאינו נודע, כשפשט שליטה◆ אחת, שהיתה מתתקנת להאיר, פגעה במוחא זה, ונחקקה, והאירה בכמה אורות, והוציאה ורשמה כבוסיטא זה, במצחא זה. ונרשם בו אור אחד, הנקרא רצון. ורצון זה מתפשט למטה בדיקנא, עד אותו מקום שמתישב בדיקנא, ונקרא חסד עליון, וזה הוא נוצר חסד. וברצון זה כשנגלה, מסתכלים בעלי הדין ונכפים.

מן המפרשים

אור יקר: דעתיקא דלא אתיידע בד אתפשט וגירסא זו אי אפשר משום דהכי פירושה.

הסולם: וההוא רישא סתימא וכו': ואותו ראש הסתום שבראש עתיקא דלא אתיידע. דהיינו ראש הא' כשפשט שליטה אחת שהיא מתוקנת להאיר, בטש על ידה במוח ההוא דהיינו בחכמה סתימאה דא"א, ונחקק, דהיינו שנתמעט לבחי' הקטנות. ואח"כ קבל גם הגדלות על ידי אותו…

לכל המפרשים על פיסקה זו