ממלכת הזוהר › זוהר › האדרא זוטא › מאמר 1: תאנא בההוא יומא דרבי שמעון בעא לאסתלקא מן עלמא - סוד פתיחת האדרא זוטא וכינוס החברים סביב רבי שמעון ביום הסתלקותו › פיסקה 9 (רפח ע"א)

פתח רבי שמעון ואמר אני לדודי ועלי תשוקתו כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא - בחד קטירא אתקטרנא ביה בקודשא בריך הוא, שבחא דעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין

האדרא זוטא · תאנא בההוא יומא דרבי שמעון בעא לאסתלקא מן עלמא - סוד פתיחת האדרא זוטא וכינוס החברים סביב רבי שמעון ביום הסתלקותו · מאמר 1 · פיסקה 9 · דף רפח ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ׳ (שיר השירים ז, יא) - כָּל יוֹמִין דְּאִתְקְטַּרְנָא בְּהַאי עָלְמָא, בְּחַד קְטִירָא אִתְקְטַּרְנָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְגִין כָּךְ הַשְׁתָּא ׳וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ׳. דְּהוּא וְכָל סִיעָתָא קַדִּישָׁא דִּילֵיהּ, אָתוּ לְמִשְׁמַע בְּחֶדְוָה, מִלִּין סְתִימִין, וּשְׁבָחָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין, פָּרִישׁ וְאִתְפְּרַשׁ מִכֹּלָּא, וְלָא פָּרִישׁ, דְּהָא כֹּלָּא בֵּיהּ מִתְדְּבַק, וְהוּא מִתְדְּבַק בְּכֹלָּא הוּא כֹּלָּא.

תרגום

פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ׳ (שיר השירים ז, יא) - כָּל הַיָּמִים שֶׁהָיִיתִי קָשׁוּר בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּקֶשֶׁר אֶחָד הָיִיתִי קָשׁוּר בּוֹ בהקב"ה, וּבִגְלַל כָּךְ עַכְשָׁיו ׳וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ׳. שֶׁהוּא וְכָל הַחֲבוּרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלּוֹ בָּאִים לִשְׁמֹעַ בְּשִׂמְחָה דְּבָרִים סְתוּמִים, וְשֶׁבַח עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, הַסָּתוּם מִכָּל הַסְּתוּמִים, נִפְרָד וּמֻבְדָּל מִן הַכֹּל, וְאֵינוֹ נִפְרָד, שֶׁהֲרֵי הַכֹּל בּוֹ נִדְבָּק, וְהוּא נִדְבָּק בַּכֹּל, הוּא הַכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח רבי שמעון ואמר, ׳אני לדודי ועלי תשוקתו׳ (שיר השירים ז, יא) - כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא, בחד קטירא אתקטרנא ביה בקודשא בריך הוא, ובגין כך השתא ׳ועלי תשוקתו׳. דהוא וכל סיעתא קדישא דיליה, אתו למשמע בחדוה, מלין סתימין, ושבחא דעתיקא קדישא, סתימא דכל סתימין, פריש ואתפרש מכלא, ולא פריש, דהא כלא ביה מתדבק, והוא מתדבק בכלא הוא כלא.

התרגום: פתח רבי שמעון ואמר, ׳אני לדודי ועלי תשוקתו׳ (שיר השירים ז, יא) - כל הימים שהייתי קשור בעולם הזה, בקשר אחד הייתי קשור בו בהקב"ה, ובגלל כך עכשיו ׳ועלי תשוקתו׳. שהוא וכל החבורה הקדושה שלו באים לשמע בשמחה דברים סתומים, ושבח עתיקא קדישא, הסתום מכל הסתומים, נפרד ומבדל מן הכל, ואינו נפרד, שהרי הכל בו נדבק, והוא נדבק בכל, הוא הכל.

מן המפרשים

אור יקר: סתימא דכל סתימין, וענין זה הוא מה שבין דבריו באדרא דנשא למה שבין דבריו בפרשת האזינו, דבפרשת נשא פירש ההעלם באין סוף אמנם הכתר מתגלה אל נאצליו למטה, ולפי זה כל המדות הכלולות מעשר הם כתר מכלליו, וכתר מתפשט ונכלל בספירות…

שער מאמרי רשב"י: שם בדרפ"ח ע"א וז"ל פתח ר"ש ואמר אני לדודי ועלי תשוקתו כו' כל יומין דאתקטרנא בהאי עלמא בחד קטירא אתקטרנא ביה בקב"ה ובג"כ השתא ועלי תשוקתו הוא וכל סיעת' קדישא דיליה אתו למשמע בחדוה מילין סתימין ושבחא דע"ק סתי' דכל סתימין פריש…

הסולם: פתח ר"ש ואמר וכו': פר"ש ואמר, אני לדודי ועלי תשוקתו . כל הימים שהייתי קשור בעולם הזה, בקשר אחד נקשרתי בהקב"ה, ומשום זה עתה, ועלי תשוקתו . שהוא וכל המחנה שלו באו לשמוע בשמחה דברים סתומים ושבח עתיקא קדישא, הסתום מכל הסתומים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: